בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מחלות

סין ,האיידס היא הגורם הראשון למוות ממחלות מדבקות

על פי דו"ח של משרד הבריאות הסיני, מספר מקרי המוות מאיידס עלה באופן דרמטי. מאת:סוכנות הידיעות

מאז מקרה המוות הראשון מאיידס שדווח ועד לשנת 2005 דווח על 8,000 מקרי מוות מאיידס. הסטטיסטיקה האחרונה מדברת על 40,000 מקרי מוות מאיידס אך פרשנים סבורים שמספרים אלה עדיין נמוכים מהמצב האמיתי.

המחלה, שהתרכזה בתחילה בקרב אוכלוסיות בעלות סיכון גבוה כמו משתמשים בסמים, התפשטה כיום בקרב האוכלוסיה כולה. הגורם העיקרי לכך הוא שימוש במנות דם נגועות.

לדברי ד"ר גאו האיידס מתפשט בסין בעיקר בגלל הסחר במנות דם. היא מאמינה שהרשויות מטעות במכוון את הציבור כך שהוא יחשוב שהמחלה מתפשטת בעיקר בשל יחסי מין חופשיים ובשל שימוש בסמים.

ד"ר גאו חשפה בעבר את העובדה שהסחר במנות דם נעשה במחתרת ואין עליו פיקוח.

אנשים עניים בכל רחבי סין מוכרים מנות דם עבור כסף. התשלום שהם מקבלים הוא מזערי, ואילו הסוחרים במנות הדם מקבלים רווחים גבוהים.

איכרים יכולים לקבל רק כעשרה דולר עבור מנת דם בת 800 מ"ל, אך כשהם זקוקים למנת דם הם משלמים 12.50 דולר עבור 100 מ"ל דם.

מחלת האיידס הפכה למשבר לאומי בסין

באפריל 2006 הזמינה אוניברסיטת שינג-חואה את ד"ר גאו לשאת הרצאה על ספרה החדש "מחקר האיידס בסין". במשך ההרצאה, היא הזילה דמעות מספר פעמים. "בעוד יומיים יחול יום השנה העשירי לפועלי למניעת מחלת האיידס", היא סיפרה.

"היה לי קשה להחליט לבוא לכאן. בעלי נמצא בשלביה הסופניים של מחלת סרטן ואני ארחתי לו לחברה בבית החולים במשך שנה. אך בסופו של דבר החלטתי לבוא לכאן משום שאני מרגישה שיש צורך שעוד אנשים צעירים ידעו את האמת אודות מחלת האיידס בסין. מחלת האיידס הפכה לאסון לאומי, וזה באחריות כולנו ללמוד על כך!", אמרה גאו.

בנאום שנשאה ד"ר גאו בשנת 2006, היא הזכירה שלוש בעיות מרכזיות התורמות למשבר האיידס בסין. הבעיה הראשונה היא התפשטות נגיף האיידס באמצעות דם נגוע בבנקי דם שכמעט ולא נתונים לפיקוח ממשלתי כלשהו. "זה לא מתרחש רק בפרובינציית הונאן שם איבחנתי את הבעיה לראשונה, אלא גם בשאר המדינה. מסיבה זאת פקידי ממשל בהונאן כל כך לא מחבבים אותי, ואני יכולה להבין זאת", ציינה גאו בנאומה.

לדברי גאו, הבעיה השנייה היא שבקרב העם הסיני קיימת תפיסה מוטעית לגבי חולי איידס, המקשה על מאמצי ההתערבות הציבורית. הדעה הרשמית של המשטר הסיני היא כי נגיף האיידס מתפשט בעיקר באמצעות מגע מיני ושימוש בסמים, ולא באמצעות עירויי דם.

הבעיה השלישית היא שחיתות בממשל. "פקידי ממשל, קרנות מחקר, ארגונים בלתי ממשלתיים, בתי חולים, חברות תרופות, רופאים הפועלים ללא רישיון... כל כך הרבה אנשים הונו את הציבור במטרה להסתיר את המחלה ואת הרווחים שלהם", אמרה גאו.

באוגוסט 2006, בכנס האיידס הבין-לאומי ה-16 שהתקיים בטורונטו, העריכו כי בין חמישה לעשרה מיליון אנשים בסין נגועים באיידס ושמספר זה גדל ב-30 עד 40 אחוז מדי שנה. על אף שמספר זה עובר בהרבה את הסטטיסטיקות הרשמיות של סין, האו"ם הזהיר את סין כי בקצב הנוכחי המדווח על ידי השלטונות, מספר הנגועים באיידס בסין עתיד לעבור את דרום אפריקה בשנת 2010. דרום אפריקה נחשבת כיום למדינה המובילה במספר חולי האיידס.

גיבורה בעל כורחה

במהלך עשר השנים האחרונות, ד"ר גאו הוציאה יותר ממיליון יואן (כ-120 אלף דולר) מחסכונותיה הפרטיים, מפרסי מחקר בהם זכתה ומתמלוגי ספרים של פרויקטים הקשורים להעלאת המודעות למניעה ולטיפול באיידס. היא סיפקה סיוע כספי ל-164 יתומי איידס והדפיסה 1.24 מיליון חוברות חינוכיות בנושא איידס.

במשך השנים האלה הייתה ד"ר גאו נתונה למעקב צמוד על ידי הרשויות המקומיות שגרמו לדאגה וללחץ בחייה האישיים. למרות הסיכון שבמאסר ובעינויים, היא המשיכה לבקר שוב ושוב בכפר בפרובינציית הונאן הנגועה באיידס באופן חמור, וסיפקה לתושבים תרופות, כסף ומזון. התושבים לא דיווחו על ביקוריה לרשויות על אף שהציעו להם כסף אם יעשו זאת.

היא אספה כ-10,000 מכתבים של חולי איידס בסין ואפשרה לעולם בחוץ לשמוע את קולם.

"מעולם לא שיערתי", היא אמרה, "שמאחורי הקלעים עבודה זו כל כך מורכבת ושנעשות כל כך הרבה עסקאות מתחת לשולחן. אבל אני רופאה ואיני יכולה לשקר. אני חייבת להשאיר מאחורי חיים של יושר משום שזו הדרך היחידה עבורי להביא לשינוי".

מחקרה של ד"ר גאו במחוז הונאן הראה שמתחילת שנות ה-80 הרשויות עודדו אזרחים באזורים כפריים לתרום דם. עבור 400 מ"ל דם התורם היה מקבל כחמישה דולר, שעבור המקומיים זה היה סכום גבוה באותה תקופה. הסיסמה שהרשויות הפיצו באותם ימים הייתה: "תן את דמך אם רצונך בחיים טובים".

מנות הדם היו מאוחסנות במרכזים מיוחדים בקהילה מבלי שעברו כל בדיקה או תהליך של סטריליזציה.

במחוז הנאן בלבד היו בתקופת השיא כ-230 מרכזים לתרומת דם. בבדיקות שנערכו בשנת 1994 על ידי משרד הבריאות של המשטר בסין ו"המכון הביולוגי של שנחאי", הדם ממחוז הנאן היה נגוע באיידס. למרות זאת המרכזים לא נסגרו עד שנת 1998.

חוסר אחריות של המשטר

ד"ר גאו כתבה בבלוג שלה: "זה לא שהתופעה של הידבקות באיידס כתוצאה מעירוי דם החמירה. אלא שאנחנו רק מתחילים לגלות את ממדיה". לדעתה המרכזים הבלתי חוקיים להתרמת דם לא נעלמו, הם רק ירדו למחתרת. "יש מחסור חמור במנות דם בסין, אז איך אפשר לעצור את הסחר הבלתי חוקי?"

"זה יותר מידי ריווחי", היא כתבה.

בשנת 2001 היו במדינה כ-35 יצרנים עם יכולת ייצור של 78 מיליון טון של מוצרי דם, לדברי ד"ר גאו.

"בגלל שלא נערכו בדיקות של נגיף האיידס במנות הדם, דווח רק על ייצורם של 38 מיליון טון. האם הם יניחו לציוד שלהם להתגלגל ללא שימוש או שהם יחפשו מקורות דם שלא עברו בדיקה?" שואלת ד"ר גאו.

דווח על מנהל בית חולים ידוע בסין שנזקק לניתוח וסירב לקבל עירוי דם מחשש להידבקות באיידס, על אף שזה האריך מאד את משך השיקום שלו.

איכר מאזור הררי במחוז גואי-ג'ו סיפר לכתבים שהאזור בו הוא מתגורר כל כך צחיח שמכירת מנות דם הפכה להיות הדרך היחידה המאפשרת למשפחתו להתקיים. מזה מספר שנים איכרים מכפרו החלו למכור מנות דם בעידוד המשטר. מחיר הנסיעה והלינה במרכזי ההתרמות השאיר להם כשישה דולר שאפשרו למשפחותיהם להתקיים במשך מספר חדשים.

לקראת השנה הסינית החדשה ב-2007, ד"ר גאו בת ה-80 הורשתה לעזוב את סין, לאחר ששהתה במעצר בית במשך שישה חודשים בשל מאבקה במחלת האיידס. היא שוחררה כדי לקבל את פרס המנהיגות העולמית לנשים לשנת 2006 המוענק על ידי הארגון האמריקניVital Voices Global Partnership הממוקם בוושינגטון, בירת ארה"ב.למאגר המידע חינם לחצו

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות