בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מחלות

מוצרי חלב בראייה סינית ומערבית
03.06.06
חג השבועות בא עלינו לטובה ועימו שפע מוצרי החלב המפתים. קודם שנדון ביתרונות ובחסרונות של אותו מזון חשוב ומפורסם נזכיר לעצמנו את הסיבות לפיהן מקובל להרבות בחג זה באכילת מוצרי חלב:
חג השבועות בא עלינו לטובה ועימו שפע מוצרי החלב המפתים. קודם שנדון ביתרונות ובחסרונות של אותו מזון חשוב ומפורסם נזכיר לעצמנו את הסיבות לפיהן מקובל להרבות בחג זה באכילת מוצרי חלב:
א - על פי המסורת, עד לקבלת התורה דיני הכשרות והפרדת בשר מחלב לא היו תקפים. ברגע שהתקבלו החוקים החדשים היה צריך להפריד בין כלים בשריים לחלביים. עד שסיימו להכשיר את הכלים הסתפקו במוצרי חלב, פרות וירקות בלבד.
ב - בספר במדבר כ´ח נאמר: מנחה חדשה לה בשבועתיכם. ראשי תבות: מנחה חלב.
ג - חלב בגימטרייה זה 40, סימן לארבעים היום שעשה משה בהר סיני עד שקיבל את התורה (שלא לדבר על הצמא הנוראי שפקד אותו אחרי 40 יום ללא מזון ושתייה, ואולי הדבר הראשון ששתה אח´כ היה חלב? ...)
ד - בשיר השירים נמשלת התורה לדבש וחלב: ´דבש וחלב תחת לשונך´. אכילת מוצרי חלב מסמלת קבלת תורה

אבל מעבר לכל ההשערות וההסברים יש גם נימוק הגיוני ופשוט. בעבר, רוב חגי ישראל היו חגים חקלאיים שקבלו, במרוצת הזמן, משמעות דתית. תקופת הביכורים היא גם תקופת ההמלטות ושפע מוצרי החלב
(יש לזכור שבימים עברו מוצרי חלב לא היו זמינים היום).

התלמוד מוקיר את החלב ומוצריו כמזון בריא לגוף. תרבויות שונות ציינו את החלב כמוצר חשוב ומחזק. גם הרפואה הסינית מתייחסת לחלב ומוצריו כמזון (ושימו לב - כמזון, לא כמשקה!) עשיר, מחזק צ´י ומזין. כדרכם של מזונות מחזקי צ´י רבים, עודף ממנו, בעיקר לאנשים עם טחול חלש, עלול להפוך לליחה (במקום לצ´י).

אולי בגלל הטיעון הזה, ואולי מחמת טיעונים אחרים, השתרשה גישה ציבורית הרואה בחלב כמזון מעורר ליחה. עקרונית זה נכון, אבל רק לאנשים מסוימים. לאחרים זה נחשב למזון חשוב וחיוני (בדיוק כמו שחיטה מזינה אחדים אך מזיקה לרגישים). הגישה הנטורופתית תוקפת את השימוש במוצרי חלב ומייחסת לו מחלות דרכי נשימה, מחלות עור, מחלות אוטו-אימוניות ואחרות.
אחד הטיעונים המרכזיים הוא שהאדם הוא היצור היחידי בטבע שאוכל מוצרי חלב לאחר שנגמל (מאידך הוא היצור היחידי שמייצר עבור עצמו את המזון, מעבד אותו ומבשל אותו). אמת שאין קשר בין חלב פרה לחלב אם (למעט העובדה שמדובר בנוזל לבן) אבל איש לא טוען שחלב פרה הוא תחליף לחלב אם. שילוב מוצרי חלב צריך להיות הדרגתי ומכוון ליכולת הטחול לבצע טרנספורמציה תקינה. יכולת זו מתפתחת בגיל שנה ומגיעה לבשלות בגיל 4-5

טוענים רבים בעד החלב ונגדו. סביר להניח שישנם כאן שיקולים מסחריים לא מועטים. מחד - גורסים ייצרני החלב שאין כמוהו לבריאות ולסידן. מנגד עומדים ייצרני הסויה שגורסים שהוא כמעט רעיל ומסוכן לבריאות. והאמת? נראה ששני הצדדים צודקים, אך במידת מה.
באדיבות תמורות
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות