בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
ספורט ובריאות

להיות אדם
-----------
"אומנות לחימה" – מילה המורכבת משתי מילים השונות כל כך אחת מהשניה ומרכיבות אחת את השניה.

אמנות היא ליצור יש מאין , להשתמש בכל פיסת עץ , גוש חימר, אדמה או אבן וליצור כיסא , שולחן, פסל או כל דבר אחר שבו אחפוץ.
לעומת זאת לחימה היא המצב ההופכי שבו אני לוקח כל דבר שלם ומקלקל אותו, משנה את צורתו ולעיתים גם מאבד אותו מן העולם.
ילד היא רק מילה אחת ובכל אופן במובנים רבים כל כך היא דומה לרעיון שהקדמתי ופתחתי.
יצור חי שזה עתה נולד ונזרק לתוך עולם שספק אוהב ספק שונא ספק לא ידוע . הוא במובן של "יש מאין", של כל דבר ושום דבר .
של יצור שיגדל ויהיה למי שהוא בהשפעות השונות מסביב , ולא תמיד יוכל לפתח את הפוטנציאל הגלום בו.

כל אדם נולד בעולם הזה עם כוחות שנבראו וניתנו רק בו כדי להגשים את עצמו או אפילו אולי כדי לשנות את האנושות , להוסיף לה מימד של טוב ושל התקדמות.
אולם שלשה גורמים הם אלה שיקבעו את עתידו: הוריו משפחתו, מוריו וחבריו.
כמו שהזכרתי קודם כל אדם נולד עם פוטנציאל למימוש עצמי, לדוגמא: ילד שבגיל צעיר מגלה משיכה לעולם המוזיקה או היצירה . לעיתים הוא כבר מתחיל ללמוד ולעיתים הוא נמשך לשם דרך חושיו או דרך רצונו ללמוד את התחום . בכדי להצליח עליו לעבור את שלשת המכשולים שהזכרתי.

לפעמים הוריו או משפחתו יכשילו אותו ויגידו לו שלא יבלבל את המוח או שאין לו כל כשרון או שיימשכו אותו ללמוד דברים שהם רוצים או שהם היו רוצים להשיג כשהיו ילדים אך הרגישו שהם לא מימשו אותם , וכעת בבגרותם הילד שלהם יהווה הכלי שבעזרתו הם יגשימו את חלומם הם.

לפעמים מוריו הם אלה שימנעו ממנו להגשים את עצמו. במילים בלעג או אפילו במבטים הם יהרסו כל חלקה טובה. הם אלה שיאמרו לו : אין לך פוטנציאל או אתה מתעסק בשטויות. הם יעבירו עליו ביקורת כמו על בורג במפעל שעובר בקרת איכות והם ידאגו לציין אותו רק אם הוא עונה על ציפיותיהם הם או על ציפיות הממסד.

ואחרונים חביבים הם חבריו איתם הוא מבלה את יומו והם אלה שבסופו של דבר מושכים אותו להצליח או ליפול. הם אלה שיחליטו אם הוא יהיה בחברה או יהיה מנודה ואם כבר אז הם ישייכו אותו לחברה מסויימת הנידונה על פי אמות מידה של ליצנות, גבורה , מרובעות או משקל וכיוצא בזה.

יש לציין שכל הגורמים הללו מקורם במקום הראשון ממנו אדם יוצא והוא ביתוהוריו.
ילד שבבית הוריו יעודדו אותו להפנות את מרצו לכיוונים בונים וחיובים שייפתחו בפניו אפיקים חדשים ולא יזלזלו בכל אמירה שלו או ציור קישקוש שהוא מביא מהגן. ילד שהוריו ידאגו לפתח את בטחונו העצמי את הערכתו ואת עצמאותו ילד שכזה לא יצטרך לדאוג משני הגורמים הנוספים, קרי מוריו וחבריו.

כמו שהזכרתי בתחילת המאמר אישיותו של הילד מתעצבת לפי הסביבה בה הוא גדל וגם נגזלת על ידה.
כל אדם נולד עם כוחות מסויימים הגלומים בו קרי פוטנציאל בלעז. ויום אחד בזמן מסוים ובשעה מסוימת ובכח מסוים, הכוחות האלה יצטרכו שימוש. האם הוא יהיה מוכן? האם הוא ידע מה לעשות? האם הוא יגשים את עצמו את לידתו לעולם הזה?
כמו בעיצוב החיובי של אישיותו בה אנו חבים גם בעיצוב הצד השלילי של אישיותו אנו אחראים.

האדם נולד עם כוחות פיזיים ורוחניים המושפעים גם הם משלשת הגורמים שהזכרנו, מטבע ברייתו האדם טוב אך בתוך גופו פועלים שני יצרים, שני כוחות שלכל אחד מהם צריך הוא לתת את מזונו כפי הצורך אחרת הוא יגרום לתוהו. אם הוא יהיה טוב מידי הוא לעולם לא יתווכח עם אנשים, לא יביע את דעתו ולפי זה גם לא יעסוק במקח וממכר שהם בעצם בסיס קיום העולם דהיינו תן לי ואתן לך שמור לי ואשמור לך .
ולעומת זאת אם הוא יפעיל רק את הצד השלילי שבו הוא עלול להחריב את העולם.

אמנות הלחימה היא כח בעל השפעה עצומה המעצבת את דרכו אישיותו וכוחו של האדם היא מנווטת ומתעלת את כוחותיו את מרצו את רצונותיו ואת עצמאותו.
כל ילד יש בו כח הבא לידי ביטוי בחיי היום יום המושפעים מהסביבה בה הוא נמצא. ובכל יום הילד מנהל מלחמות עולם על פיסת הקרקע שלו, על חשיבתו ודעותיו ולעיתים כמו בכל מלחמה הילד גם יאבק בכדי להשיג את רצונותיו לעיתים בצעקות ולעיתים בכח פיזי ולעיתים באלימות מילולית ופיזית היכולה להגיע עד כדי אובדן ובלבד שיגשים את מאוויו.

בסיפור יציאת מצריים מסופר כי משה לאחר שהיכה את המצרי מסתובב במצריים ורואה שני עבריים ניצים ( רבים) ואז הוא אומר לאחד מהם:"רשע למה תכה רעך" הוא לא משתמש בפועל למה היכית אותו אלא למה תכה בלשון עתיד. משה ראה שני אנשים המשתמשים אחד נגד השני בהרמת קול אולי בהעלבה ואולי בהרמת ידיים מכיוון שכתוב ששניהם היו ניצים הוא הסיק שלא רחוק הרגע שבו הם ירימו ידיים ויפגעו פיזית אחד בשני ובלבד שצד אחד ינצח.

מי מאיתנו לא מכיר את הסיטואציה שבה עקפו אותנו בתור, חתכו אותנו בכביש, נגעו לנו בדברים בלי רשות, פגעו לנו בעבודה, ברגשות, ברכוש במשפחה. ומייד הדם עולה לראש השכל נעלם ובו במקום הרגש עולה לשלוט:"נעלבנו, תפסו לנו את הטריטוריה" וכן הלאה...
האם באותו רגע שכעסנו שהשתוללנו צעקנו הרבצנו – הגשמנו את הפוטנציאל שלנו שבשבילו באנו לעולם?

הידיעה שאני הוא השולט בגופי, מתעל את כוחותיי ומשתמש בהם בתבונה בזכות ידיעתי לעצב את כוחי דהיינו לאמן את לחימתי הם אלה שיתוו את דרכי הנכונה.
לוחם אמיתי הוא אדם שלעולם לא ישתמש בכוחותיו אלא רק במקרים קיצוניים שבהם יצטרך להגן על חייו או על חיי משפחתו וחבריו.

ילד המתחיל להתאמן באומנויות לחימה, למשלקונג-פו לומד משמעת עצמית , שליטה ותיעול של כוחותיו, חלוקה נכונה של הכוחות בגוף, התייחסות נכונה לעיקר וטפל, הקשבה לזולת קבלה מהאחראים עליו.
ילד הלומדאומנות לחימה או הגנה עצמיתילמד לא להתייחס לכל מקרה "עכבר" כמקרה "הר" הוא יבין וינתח דברים במהירות וילמד לא לוותר ולעבוד קשה למען מטרות עתידיות.
באומנות הלחימה ישנה חזרה מרובה על תרגילים שהרעיון שעומד מאחוריהם הוא ליצור תנועה אינסטיקטיבית שאינה עומדת במגבלות הגוף, ובהשלכה לחיים הילד לומד להשקיע בדברים חשובים שייתנו לו עצמה בהמשך חייו ויהוו מנוף לאתגרים נוספים.

האתגר לעבור מכשולים וללמוד מטעויות על מנת ליישם את האמת הפנימית בחיים הם הדרך לגילוי ומיצוי הפוטנציאל המצוי בילד ואנו כהורים נעניק לו את המתנה הנפלאה ביותר כשניתן לו את היכולת הזו.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות