בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
עבודה וכסף

חוקי המשחק- חוק שכר מינימום
12.08.07
פרק מספר חדש המסביר חוקים בישראל בשפת ילדים. כיצד קשורות עוגיות לשכר המינימום ופסח לאיסור על סחר בבני אדם
 
נכתב על ידי ואלא קסיס, סטודנט למשפטים וכלכלה

בתיה, בת ה-17, החליטה שהיא רוצה לעבוד במאפייה. היא אוהבת את הריחות המתוקים של העוגות והעוגיות ואף יודעת לאפות עוגות בעצמה.

אמנם, העוגות מתוקות, אבל המנהל שאצלו התחילה לעבוד הוא לא כל כך מתוק. הוא אוהב לחסוך בכסף ומעדיף לשלם שכר נמוך, ממש פרוטות, לעובדים אצלו. בתיה, שלא ידעה לאיזו צרה היא נכנסת, שמחה מאוד להתקבל לעבודה. כשהגיע יום קבלת השכר - הכסף תמורת עבודתה - כעסה לגלות שמדובר בתשלום שהיה פחות משכר המינימום לשעה.החוק קובע שכר מינימום - שהוא סכום הכסף הנמוך ביותר שמותר למעביד כלשהו לשלם לעובדיו, אם הוא ממש קמצן. כך החוק מגן על העובדים – כדי שלא יעבדו תמורת שכר זעום.

מכיוון שבתיה בת 17, היא אינה זכאית עדיין לקבל את שכר המינימום שאותו מקבלים עובדים מגיל 18 ומעלה, אלא מעט פחות מזה. אם כן, האם המעביד היה בסדר? לא! את שכר המינימום שמגיע לנוער עד גיל 18 קובע שר העבודה, ולא מעבידה של בתיה.

בתיה רשמה לפניה את סכום השכר שקיבלה, ולידו רשמה את שכר המינימום שמגיע לה. המספר שצוין בחוק היה נמוך אפילו ממה שרשם לה מעבידה: הוא רשם שהיא קיבלה 900 שקל, ושכר המינימום, כמה מגוחך, הוא 16.5 שקל בערך. לא כך מחשבים את שכר המינימום.

בתיה נגשה לאמה, והאם החכמה שלפה מחשבון וחישבה במדויק כמה אמור להיות השכר: בתיה עבדה במאפייה במשך החודש 80 שעות בסך הכול. היא אמורה לקבל תמורת כל שעה שבה עבדה 16.5 שקלים, לפי שכר המינימום. לכן יוצא, שלבתיה זכאית לפחות ל- 1,320 שקלים!

חישוב שכר המינימום יכול להיעשות לפי שעה, לפי יום או לפי חודש. מכיוון שבתיה עובדת במשרה מלאה – כלומר, בערך 7 או 8 שעות - מגיע לה שכר שאינו נופל משכר המינימום. אם בתיה היתה עובדת במשרה חלקית – כלומר, כמה שעות אחדות פה שם - היה מגיע לה שכר מינימום לפי מספר שעות העבודה שבהן עבדה.

אם בתיה היתה נעדרת מהעבודה - כלומר, לא היתה עובדת את כמות השעות הדרושה כדי לקבל את השכר המלא - הרי שבמקרה כזה רשאי מעסיקה להפחית משכרה את מספר השעות שבהן לא עבדה כפול (X) שכר המינימום.

ואם המעביד לא היה כה קמצן, אלא נדיב יותר? החוק קובע שהגדלת שכר המינימום תיקבע לפי תוספת לשכר, לפי שיעורי ההתייקרות או לפי הסכם בין העובדים שבו ייקבע בכמה ניתן להגדיל את השכר (הסכם כזה נקרא "הסכם קיבוצי"). שינויים ועדכונים בחוק אינם משפיעים על שכר המינימום שמגיע לכל עובד. השינוי העיקרי נובע מהעדכון השנתי שמתקיים בראשון לאפריל, כשמודיעים על הסכום המהווה את שכר המינימום.

כל עובד זכאי לשכר המינימום. אם בתיה היתה מועסקת באמצעות חברת כוח אדם (המסייעת לאנשים למצוא עבודה ומשיגה עובדים למעסיקים שונים) - אזי החברה היתה חייבת לה שכר מינימום, ואם החברה לא היתה משלמת לה, אז מנהל המאפייה היה חייב לשלם לה, אחרת מותר לה לתבוע את החברה, וגם אותו אישית, בבית המשפט. אם היא היתה עובדת בשירות המדינה, גם את המדינה היא היתה יכולה לתבוע.

כל מעסיק חייב שעובדיו יידעו שמגיע להם לפחות שכר מינימום. העובד מוגן משפטית על ידי ארגון עבודה ששייך למקצועו – למשל, נגר מוגן על ידי ארגון הנגרים. חוק זה מגן על עובדים שמתלוננים על הפרת זכויותיהם, על פיטוריהם או על פגיעה בשכרם או בתנאי עבודתם.

המעסיק חייב לרשום כמה שעות עבד כל עובד וכך לקבוע את שכרו. אין לכתוב בחוזה עבודה שהחוק הזה אינו תקף או שהעובד אינו זכאי לזכויות המצוינות בו. מי שעובר על החוק צפוי לעונש פלילי, ובמיוחד יחויב בפיצוי כספי. בית הדין שמטפל בתביעות שקשורות לעבודה הוא בית הדין לעבודה.

חוק איסור סחר בבני אדם

רוני אלוני-סדובניק,סטודנטית למשפטים

לפני כ-2000 שרר בארצנו רעב כבד, המצב הכלכלי היה כה קשה עד שאבותינו נאלצו לעזוב את ארץ ישראל ולנדוד למצריים בשביל שלא ירעבו ללחם. פרעה מלך מצריים ניצל את מצוקתנו והפך את בני ישראל לעם של עבדים. במשך 400 שנים נאלץ עמנו לעבוד בחינם, לקבל מכות ולהיות עם שאין לו חופש לעשות כרצונו. הסבל הנורא שכרוך באיבוד החופש והחירות של בני האדם היה כה גדול, עד שהבטחנו לא לשכוח לעולם את זכר היותנו עבדים שיצאו לחופשי. מאז, בכל שנה אנו חוגגים בליל הסדר את זכר ימי העבדות, את הניצול וההשפלה ואנו זוכרים ומזכירים לילדים מדור לדור, כיצד השתחררנו מהעבדות וחזרנו להיות בני חורין, כלומר חופשיים.

כיום, ישנן מדינות רבות בעולם שבהן שורר רעב כבד. המצב הכלכלי של האזרחים שם מאד קשה והם לא יכולים לפרנס את ילדיהם והוריהם. אנשים אלו עוזבים את ארצם ובאים לעבוד אצלנו במטרה לצאת מהמצוקה שלהם, בדיוק כפי שאבותינו עזבו את ארץ ישראל כדי למצוא אוכל. משום שהם עובדים שהגיעו ממקום זר, קוראים להם "עובדים זרים".

לצערנו, ישנם אנשים רעים בארצנו, שמנצלים את המצוקה של הזרים והזרות, לוקחים להם בכוח את הדרכון כדי שא יוכלו לברוח, והופכים אותם לעבדים ושפחות. הזרים נאלצים לעבוד בתנאים קשים מבלי לקבל תשלום הולם ולפעמים מבלי לקבל תשלום בכלל. ישנם סוחרי אדם, שקונים ומוכרים נשים ונערות כדי שהן יעסקו בזנות והם יוכלו להרוויח מכך כסף. נשים אומללות אלו הן קורבנות לנסיבות חייהן הקשים במולדתן ולכן אנו קוראים להן "קורבנות סחר".

חוק זה אוסר על סחר בבני אדם וקובע כי מי שמתייחס לאדם אחר כמו לרכוש, עובר עבירה פלילית. לפי החוק אסור לקחת לאדם את החופש שלו, אסור לכלוא ולהחזיק אדם בניגוד לרצונו ואסור להעביד אותו בתנאי עבדות, מי שעושה כן צפוי לעונש של 16 שנות מאסר. אסור אפילו לקחת לאדם זר את הדרכון שלו, כי זה הדבר שנותן לו אפשרות חופש לעזוב את הארץ אם הוא רוצה.

כמו שאסור למכור ולקנות בן-אדם, כך גם אסור למכור או לקנות איבר של גוף האדם (אסור לקנות כליה למשל), וכמובן שגם אסור לסחור בתינוקות או עוברים שנמצאים עדיין בבטן של אמא.

מי שחוטף אישה או איש במטרה למכור אותם לעבדים, דינו 20 שנות מאסר.

המדינה יכולה לפי חוק זה לקחת את הרכוש והכסף של פושע שסחר בבני אדם, ועם הכסף הזה לעזור לשיקום החיים של קורבן הסחר, ולממן בכסף זה פעולות של המדינה שמטרתן פיקוח על איסור סחר בבני אדם.
כתבות נוספות:
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות