בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
פרשת השבוע

פרשת השבוע תזריע - מצרע
-------------------
בפרשת השבוע, פרשת תזריע - מצרע, הנושא המרכזי הוא טהרה.מאת:מוטי לקסמן
בדיוננו בפרשת שמיני התמקדנו בכללים להבחנה בין מזון כשר לטמא. טענו "לא המזון הוא העיקר, אלא ההבחנה וההימנעות הם הסוללים את הדרך לקדושה."

הפרשה נפתחת בטהור היולדת: "אשה כי תזריע וילדה [...] תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה: [...] ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא [...] לעלה [...] לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן: והקריבו לפני ה' וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה" (ויקרא יב, ב?ח)
תהליך הלידה, הכרוך בזרימת דם מגוף היולדת, נתפס כתהליך שמביא טומאה עליה. לכן, לאחר הלידה עליה להיות במעין ניתוק של שבוע (בלידת בן) או שבועיים (בלידת בת) ובתהליך של טהור שנמשך שלושים או ששים יום (לאחר לידת בן או בת, בהתאם). הטהור השלם מתבצע על ידי הבאת מנחה לכוהן המעלה קרבן "עולה" וקרבן "חטאת" (שם, ד?ו).
בהמשך הפרשה מפורטים מפגעי עור שונים: "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים" (ויקרא יג, ב).
החולה נתפס כטמא ולכן והתייחסות אליהן כוללת, ראשית-כל, בידוד החולה: "והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים" (ויקרא יג, ה). תהליך שיכול לחזור שבעה ימים נוספים, אם לא חלה הטבה ניכרת. לאחר שנראית הטבה "וטהרו הכהן [...] וכבס בגדיו וטהר".
תהליך זה דומה, בשינויים מסוימים, בכל נגע שמפורט בפרשה.
הכתוב מתאר גם את נגע הצרעת. במקרה זה, נוסף למה שפורט לעיל, קיים גם שלב של גילוח מלא והקרבת קרבן (ויקרא יד).
במלים אחרות, המחוקק המקראי מכיר הפרשות מהאדם וגם מפגעי עור שונים, ומתאר תהליך של ריפוי. הריפוי מתבצע בתהליך שמונהג על ידי כוהנים, כלומר רשות רוחנית-פולחנית.
אפשר לקצר ולשאול: מה לנו, בני המאה העשרים ואחת ולקורבנות ולכוהנים, כדרך ריפוי? הרי הרפואה מפותחת וגם כללי ניקיון מודרניים.
טענה אחת יכולה לומר שבימים ההם הידע והסמכות הרפואיים היו בידי הכהנים. ייתכן שכך היה, אבל נראה שאפשר להעלות הבנה אחרת.
המאפיין המרכזי בתהליך הריפוי הוא משולש: א. ניקיון מיוחד. ב. יצירת תנאים לגוף לרפא את עצמו. ג. תהליך הריפוי כולל יסודות רוחניים-נפשיים.
האם אפיונים אלה "פרימיטיביים", ואינם מתאימם היום ?
א. ניקיון כתנאי לבריאות אינו כה קדום ברפואה מערבית. האחות המפורסמת פלורנס נייטינגל הבריטית (1820?1910) הייתה אחת הראשונות שקשרה בין תנאי חיים לתחלואה ובין ניקיון לתהליך ריפוי והבראה. במקרא, שקדם לנייטינגל אלפי שנים, מפורטים תהליכי ריפוי שכוללים גם ניקוי יסודי של הגוף ושל הבגדים.
ב. ראינו לעיל שאחד השלבים הראשונים בטיפול ביולדת או בנפגע בתחלואי עור הוא בידוד מסוים. אפשר לראות בכך ניתוק "הטמא" מהחברה, אבל אני מציע לראות בכך כוון אחר. אנו מדברים על תקופה שמלפני אלפי שנים. תקופה בה הידע והאמצעים לגבי תברואה וסביבה בריאה היו בשלב ראשוני בלבד. מכאן, באינטואיציה נכונה, הכוהנים בודדו את "הטמאים", לא כדי שלא "יטמאו" את הסביבה, אלא כדי לאפשר להם להחלים ולהירפא בתנאים מוגנים מהשפעה רעה של הסביבה הרגילה. במלים אחרות, באופן זה, בבידוד, עזרו לגוף לרפא את עצמו.
ג. יסודות רוחניים-נפשיים במחלה ובריפוי.

נפתח ביולדת. למרות ההבדל העצום בין תנאי הלידה לפני אלפי שנים לתנאים המקובלים, הרי גם כיום אנו עדים לתופעות נפשיות אצל יולדות, למשל התגובה המכונה "דיכאון לידה". זו תגובה נפשית-רוחנית, שבחומרתה מסוכנת ליולדת וגם לנולד. נראה , שגם לרפואה שבימינו אין פתרון קסם לכך, ובכל מקרה תהליך ההחלמה מחייב גם היבט רוחני-נפשי.
נראה לי שזה לא יהיה מפתיע אם אומר שמפגעי-עור שונים משקפים תחושה פנימית של פחד, חרדה או תסכול. האם התרגשות אינה מעלה סומק? האם פחד וחרדה אינם מחווירים את הפנים?
אכן בהחלט מקובל שחוסן רוחני מסייע רבות גם לריפוי פיסי-רוחני.

נסכם, אפיוני תהליך טיהור היולדת או הלוקה במפגעי-עור אינם כה "פרימיטיביים" כפי שאפשר להניח.
ניקיון, תנאים לגוף לרפא את עצמו ושילוב היבטים רוחניים-נפשיים בתהליכי ריפוי והחלמה הם בסיס לחיים טובים, גם בתקופתנו אנו. על כך נאמר: "נפש בריאה בגוף בריא".
למאגר המידע ומאמרים נוספים לחצו
כתבות נוספות:
 
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2018, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות