בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
תרבות

האם יעלמו העיתון והספר מהעולם?
----------------------------
עברו הימים שבהם נחשבו גולשי האינטרנט ל ''משוגעים'' , אווטסיידרים כאלה. עם כל הכבוד,מאת : שוש ויג
 
העיתונות הרגילה כמו המו``לות הרגילה צריכה לעבור שדרוג. ככל שהאינטרנט יתפוס תאוצה העולם ``האמיתי`` יצטרך להתאים עצמו לעודף המידע שמתרוצץ ברשת. העולם יצטרך ללמוד לזקק ולזכך את שפע המאמרים שיצוצו בוקר וערב, ויצטרך למצוא את המובחרים. כן רק הנבחרים יצליחו לשרוד.
הבמה הפתוחה שנמצאת כאן, מעל דפי האינטרנט, תעבור סינון ורק הגרגרים הטהורים יצליחו לראות את אור היום. או אולי רק המאמרים המוצלחים או האמירות היותר נכונות יראו אור על גבי
העיתונים או על גבי דפי הספר. לא כל שיר או סיפור שמופץ ברשת צריך להוציא לאור בחיים האמיתיים. העודף והשפע שנמצא ברשת לא תמיד יש בו ערכים. החופש הזה לפעמים מוליד מוטאציות, כן גם מוטאציות שאיןלהן מקום בחיים האמיתיים.

החיים יהיו עם האינטרנט ולא בלי העיתונות. העיתונאות כמו כל כתיבה תשרוד את העידן הזה הכל כך גלובאלי. אלא שהוא עשוי להטיב עם המילה הכתובה. הוא עשוי אף להוביל לפריחת עידן
הכתיבה. הוא עשוי להוביל להוצאת ספרים על ידי כותבים שפרצו בזכות המשפך האדיר הזה שנקרא אינטרנט. אינטרנט הוא בחזקת הסטאז` שהכותבים עוברים, תוך זיקה מאוד ברורה לקוראים, תוך קבלת משוב מיידי מידי הקוראים. כתבי האינטרנט נוהגים לספור את מספר התגובות, הרייטינג הזמני הכל כך קצר, כי מישהו אחר כותב משהו בשנייה שהמאמר שלהם עלה לאוויר, וכן הוא גם מוצץ מן העקב של המאמר הקודם. החיים האלה מהירים מדיי, החיים האלה לא מותירים לקוראים את הנחת הנדרשת בעת קריאה.
ועוד משהו - האינטרנט בדרך כלל הוא כמו במה לחובבנים אשר מעניק לשחקנים בראשית הדרך במה לכתיבה. מעט מן הכותבים משתכרים טבין ותקילין מן הכתיבה. זו אחת התופעות המדהימות - עשיקת הכותבים. הכותבים גם בחיים האמיתיים וגם בחיים הוירטואליים משוועים לפרסום מילותיהם, על כן בהרבה מקרים מוכרים את עצמם בזול, או אפילו לא עלינו מוציאים בעצמם את מה שכתבו. עד שלא תהיה זו פרנסה המכבדת את בעליה ולא תנועה התנדבותית אין סיכוי שהמילים הכתובות כאן
תהיינה בעלות ערך או יהפכו לנכסי צאן ברזל. הבמה לצערי עדיין במה חובבנית, ולא מקצוענית.

לעולם אני אמשיך לצפות למצוא את כתב היד שלי, שלרוב יוצא תחילה באופן ניסיוני באינטרנט, מופץ מעל גבי גיליונות ספרותיים, ובדפי הספר. לעולם אני אחוש גאווה אינסופית כאשר שמי יתנוסס בעולם האמיתי מעל דף עיתון מקומט, או כאשר שמי יהיה על גבי ספר בכייני. ואבא שלי ילך עם החזה הרבה יותר מתוח וגאה בבתו הכותבת כאשר הספר שלה, או כתב העת שפרסם את מאמרהיהיה מונח בארון הספרים. כך הוא יוכל להראות לחברים למשפחה, כך יש משהו שנשאר!

אני לא מוכנה לוותר על הערך הנקרא של המילה הכתובה. אנו עדיין עם הספר, אם תרצו או לא תרצו, ולא עם האינטרנט. אנו צריכים לשאוף להביא לידי פרסום איכותי, להוציא לאור העולם לאחר זיכוך את המובחר. אולי יש כאן מעין נטייה שתותיר חלק מאיתנו מאחור, אולי ללא ברירה אין איכות. אנו עם כל הכבוד לאינטרנט צריכים לשאוף לאיכות. לא כל מאמר באינטרנט שווה
יריקה.

כשהמציאו את הפאפירוס במצריים העתיקה לא חשבו על האינטרנט, חשבו על משהו שנשאר ולא על משהו שתהיה לו תהילה קצרה. אני מבקשת רק דבר אחד, אל תתרגשו מן ההמולה סביב האינטרנט, הוא בהחלט מרגש, אולם אין כמו החוויה האמיתית. לא אחליף אותה בשום הון וירטואלי.מאת  שוש ויג באדיבות פורטל הצדק והשויון
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  ???
יוסי   - ‏31/‏07/‏2006 01:02 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות