בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
דיאטה

איך נפלתי לבולמיה ולמה...
-----------------------
מכייון שאף אחד לא יודע איך ולמה. היתי רוצה לספר לכם מה קרה לי.....איך הגעתי לשם. ועד כמה אני לא רוצה לצאת משם..
שלום..
אני בת 15 וחצי...
אני מעדיפה לא לספר יותר מדיי פרטים כדי שאף אחד שאני מכירה יכנס לפה וידע שזו אני.
אז אני רוצה לספר לכם איך הגעתי לשם. לבולמיה...
הכל התחיל כבר מלפני כמה שנים, "התחיל.."
היתי ילדה מלאה.... ותמיד העירו לי על כך
רציתי להיות אנורקסית... גם בשביל צומת לב, אבל רציתי להיות כזו.
תבינו, ילדה בת 11 חושבת על אנורקסיה...
אבל גדלתי.. ואני רוצה להגיע לעיקר.
הכל התחיל מאותו מוצאי שבת ארור..... הלכתי לקנות בגדים.
אני לא רציתי, הכל גם ככה בא עליי מכוער.. אבל אמא שלי שכנעה אותי ואמרה שהיא רוצה לקנות לי.
אז מדדתי.. ומה אתם חושבים? הכל בא עליי מכוער...
אמא שלי יצאה בעצבים מהחנות ואני אחריה...
באוטו, התנהל בינינו וויכוח. היא אמרה שנמאס לה שתמיד חא בא עליי יפה כי היא רוצה לקנות לי אבל היא לא יכולה כי הכל נהיה קטן... "תיהי מצדי אנורקסית זה לא מעניין אותי רק תעשי משהו, תרזי !! ה' ישמור זה עונש ילד שמן..." המשפט הזה הדהד לי בראש לילה שלם..
חשבתי, איך ממשיכים מכאן? אני חייבת לנסות להרעיב את עצמי....
ללא הצלחה כמובן.
היתי חושבת שעות איך אני אוכל לרזות....
וזה עלה לי בראש. ב ו ל מ י ה ..
מה יותר טוב מלאכול, ולהקיא?
אז עשיתי את זה... אני אף פעם לא אשכח את הפעם הראשונה...
הייתי בשירותים בערך כ20 דקות... דחפתי אצבעות לתוך הגרון.. עד שהצלחתי. הקאתי ! כל כך שמחתי..
וכך זה המשיך.. היתי אוכלת? ומקיאה אוכלת ומקיאה..
אחרי שבועיים זה נמאס לי... שרטתי לעצמי את הגרון בפנים, יצא לי דם, כאב לי.... היה לי קשה להקיא.
רציתי להפסיק...
אך כל פעם שנזכרתי באנשים שלעגו לי.. שצחקו עלי..
"שמנה" "בטטה"....... כל כך צרב לי שם, כל כך כאב לי...
לא יכולתי להרשות לעצמי להפסיק. אז המשכתי.. ואני ממשיכה.
אני רוצה לצאת מהמקום הזה, אבל גם לא...
טוב לי שאני מקיאה.
ואף פעם לא ראיתי את עצמי בתור בולמית...
עד שמצאתי פורום של הפרעות אכילה, סיפרתי ממה אני סובלת ומה אני עושה..
ואז מנהלת הפורום אמרה לי את זה. פשוט כך:
"את בולמית, ואת זקוקה לטיפול בדחיפות."
אני זוכרת שאם לא היתי מקיאה יום אחד, הייתי בוכה ואורמת שעליתי 2 קילו... שנאתי את עצמי.
אני מקווה שלא תכנסו למעגל הזה של ההפרעות אכילה אף פעם.
בסופו של דבר, מתחרטים על כך......
באדיביות: לאכול נכון
כתבות נוספות:
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות