בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
כלכלה וצמיחה

שוד הבנקים הגדול
31.12.06
הכנסות הבנקים בישראל מעמלות מסתכמות במיליארדי שקלים מדי שנה.  מיכל ניסנסון, באדיבות: אומדיה 
על כן, לא פלא שהצעת בנק ישראל לפקח על העמלות שגובים הבנקים מהציבור – מכניסה את הבנקים למגננה ומעוררת בציבור תקווה.
הכנסות הבנקים בישראל מעמלות הסתכמו ברבעון השלישי של שנת 2006 בסכום עתק של 2.647 מיליארד שקלים. המשמעות, במונחים שנתיים – היא שהכנסות הבנקים מעמלות שונות במשך שנה מגיעה לסכום האגדי של 10 מיליארד שקלים! מי שמממן את ההכנסות המופרזות הללו הוא הציבור הישראלי. לציבור נמאס כבר מזמן מהמצב הזה, אבל עד עכשיו נדמה היה כי הבעיה איננה עומדת להגיע לידי פיתרון. והנה, הגיע נגיד חדש לבנק ישראל – סטנלי פישר, ותחת הנהגתו צפויה להתחולל מהפכה, או לכל הפחות שינוי מהותי ביכולתם של הבנקים לגבות כספים באופן מופרז מהלקוחות עבור מה שמכונה "עמלות".

של מי השורה הזאת?

פישר, אזרח ארצות הברית שרגיל לסטנדרטים אמריקניים בניהול המערכת הבנקאית, אמר בחודש נובמבר 2006 כי רשימת העמלות השונות שגובים הבנקים היא פשוט מגוחכת. אותו פישר גם התוודה כי הוא עצמו אינו מצליח להבין את חשבון הבנק שלו ורשימת העמלות השונות שאותן הוא נדרש לשלם. ואכן, היצירתיות הבנקאית בישראל עוברת כל גבול. דוגמה לכך היא מה שמכונה "עמלת השורה".

"עמלת שורה" היא עמלה שנגבית על ידי חמשת הבנקים הגדולים בישראל (הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי-טפחות). על אף שבכל הבנקים הללו קיימת "עמלת שורה", וגובה התשלום עבורה זהה בכל הבנקים – לכל אחד מהבנקים סיבה אחרת לגבייתה של עמלה זו. בבדיקה של בנק ישראל נימק כל אחד מהבנקים בתואנות שונות ומשונות את ההצדקה לגבייתה. מה שהבנקים כנראה לא אמרו הוא, שהסיבה המרכזית לפיה הם גובים את עמלת השורה, היא פשוט כי הם יכולים להרשות לעצמם לעשות זאת. בהיעדר תחרות בענף הבנקאות, בהינתן מחירי קרטל ובהיעדר פיקוח – "עמלת השורה" תמשיך להתקיים תחת צידוקי סרק. לעמלה זו, אגב, אין מקבילה בעולם, והיא נהוגה בישראל בלבד.

היעדר תחרות או שקיפות

חוסר הבהירות באשר לסוגי העמלות אשר נגבות על ידי הבנקים בישראל איננו נחלתו של נגיד הבנק בלבד. במצב הנוכחי, קיים חוסר שקיפות רב באשר לסוגי העמלות השונות הנגבות מהלקוח, אופן הגדרתן והסכום הנגבה בעבור כל אחת מהן. המונחים שבהם משתמש כל אחד מהבנקים על מנת להגדיר את העמלות השונות שאותן הוא גובה, אינם זהים בין הבנקים השונים. הלקוח אינו מקבל דף פירוט חודשי ובו מפורטות העמלות השונות אשר אותן שילם במשך החודש. נוסף על כך, הבנק אינו נדרש לקבל את אישורו של הלקוח בטרם הוא מחייב אותו בעמלה, גם אם מדובר בעמלה גבוהה יחסית ולא מיידע אותו על עלות ביצוע פעולות שונות בחשבונו. בניגוד לחברת החשמל או הגז, אשר שולחות חשבון חודשי לחיוב, הבנק, אשר מחזיק בכספו של הלקוח – מרשה לעצמו לגבות את העמלות ישירות מהחשבון - לעיתים מבלי שהלקוח יודע מה גובה העמלה שהוא יידרש לשלם.

בקרב העוסקים בתחום קיימת הסכמה כמעט גורפת כי שוק הבנקאות הפרטית בישראל איננו שוק תחרותי ולא מתקיימות בו הנחות השוק החופשי. מספר מועט יחסית של בנקים גדולים, מחירי עמלות כמעט אחידים, השונים זה מזה לכל היותר באחוזים בודדים. בענף הבנקאות קיימת אי סימטריה במידע, הפועלת לרעת הלקוח. לקוחות הבנקים אינם יכולים להשוות באופן אפקטיבי וברור את מחיר השירותים בבנקים השונים וכפועל יוצא מכך אינם יכולים לשקלל עלויות וכדאיות בבחירתם להצטרף כלקוחות של בנק זה או אחר. יכולת ההתמקחות של הלקוח הפרטי שואפת לאפס. במצב זה, של כשל שוק הן בשל אי סימטריה במידע והן בשל ריכוז הכוח במספר קטן של בנקים, הנוהגים כקרטל בכל הנוגע לתמחור העמלות, נדרשת מעורבות ממשלתית לשם תיקון העוולות. כיום, מתוך מאות עמלות שונות שהבנקים גובים, רק 15 עמלות נמצאות בפיקוח. למרות שבנק ישראל קובע כי מרבית משקי הבית מסתפקים בפעולות בנקאיות אלו, הרי שישנן פעולות רבות שאינן מצויות תחת פיקוח, ובמקביל – מחירן גבוה מאוד. כך, למשל, היא העמלה הנגבית על העברה בנקאית בין חשבונות, העמלה על משיכת מזומן מהדלפק ועוד. מרווחי ריביות אמורים להיות מקור ההכנסה העיקרי

השילוב שבין עמלות לא ברורות, המתומחרות באופן בלתי מנומק או הגיוני – להיעדר תחרות ממשית ולהיעדר שקיפות - מכעיס את ראשי מערכת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל כמו גם חלקים נרחבים בציבור, שנאלצים לשלם עמלות אלו. ישנן שתי טענות מרכזיות הנוגעות לגובה העמלות ולהכנסה מעמלות של הבנקים בישראל. הראשונה היא כי העובדה שחלק כה נכבד מהכנסות הבנקים מגיע מעמלות מעידה על גבייה מוגזמת. במרבית הבנקים בעולם המקור העיקרי להכנסות הוא מרווחי ריביות. הכוונה היא להפרש בין הריבית אותה נותן הבנק על פיקדונות לבין הריבית שאותה גובה הבנק על הלוואות. בחו"ל ההכנסות ממרווחי הריביות גבוהות יותר מאשר במשק הישראלי. הנגיד סטנלי פישר, בנאומו בכנס איגוד הבנקים הציע את ההכנסות ממרווחי הריביות כתחליף לגבייה המגוחכת כדבריו, של עמלות בנקאיות.

מבט משווה בינלאומי

ההיבט השני של חוסר ההגינות ביחס לעמלות הנגבות בישראל מעורפל יותר, ונוגע בגובה העמלות שאותו נדרשים לשלם לקוחות הבנקים בישראל לעומת זה שאותו נדרשים לשלם לקוחות מדינות אחרות. כשזה נוגע להשוואה בינלאומית באשר לגובה העמלות, מיקומם של הבנקים בישראל על הסקאלה, תלוי מאוד בעורכי ההשוואה.

דו"ח קסלמן, למשל, שנערך לפי בקשת איגוד הבנקים, הגיע למסקנה כי העמלות אותן משלמים לקוחות הבנקים בישראל נמוכות מממוצע העמלות אותן משלמים לקוחות הבנקים במדינות אחרות בעולם. נגד הדו"ח הושמעו טענות רבות, הן בשל הגורם המזמין (הבנקים עצמם), הן בשל העובדה שבחלק מהמדינות שנסקרו נבדקו בעיקר בנקים המשרתים את הסקטור העסקי ולא הפרטי והן משום שלא נבחנו בו כל המדינות, אלא רק מדינות הנחשבות "ברות השוואה לישראל". מסקנות דו"ח קסלמן הותקפו על ידי ארגונים צרכניים וחברתיים.

לעומת מסקנות דו"ח קסלמן, במחלקת הדוברות וההסברה הכלכלית של בנק ישראל, הגיעו למסקנה הפוכה ולפיה העמלות בישראל גבוהות בהשוואה למקומות אחרים בעולם. שם מציינים כי העמלה החודשית הממוצעת של לקוח בחו"ל היא 6.5$ לחודש ולעומת לקוח בישראל הנדרש לשלשל לכיס הבנק 7.8$ מדי חודש. על אף שהפערים בממוצע אינם כה גבוהים, במחלקת המחקר של בנק ישראל הדגישו כי במדינות רבות באירופה ובאוסטרליה נותנים סל מסוים של שירותים ללקוחות מבלי לגבות כל עמלה. כמו כן, ציינו חוקרי הבנק, כי בישראל עמלות רבות יותר מאשר אלו הנהוגות בעולם.

לסיכום, הגיע הזמן שהממשלה ובנק ישראל, יקחו לידיהם את המושכות ויחילו פיקוח על השוק הפרוץ של עמלות הבנקים בישראל.

הערת הבהרה:

הכתבה נכתבה תוך התבססות על מסמך מחקר שנכתב על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת וכן בהתבסס על דו"חות שפורסמו על ידי בנק ישראל בנושא המערכת הבנקאית.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות