בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אלרגיה

מושגים מעצבי תודעה
-------------
הקלות הבלתי-נסבלת של הדיבורים על תבוסה ישראלית במלחמת לבנון השנייה, מסתמנת כחסרת אחריות, כשבהבל פה או בהינף קולמוס אנו יוצקים בסביבה העוינת לישראל סוג של ניצחון תודעתי, המשרת אותו, מטפח את הכבוד הערבי ובעקיפין מייצר הד-חוזר.רפי בוכניק.
הבון-טון בשיח הציבורי באשר לתוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה נוטה לקבוע מסמרות ומנחיל בתודעה הקולקטיבית את הרושם הקשה של תבוסת צה"ל, ויש אף המרחיקים לכת בקביעה כי המדובר בכישלון החמור מסוגו שידעה ישראל מעודה. רושם זה הוא אחד מעמודי התווך שעליהם נסמך גל הבחש-רחש, המזין את מחוללי המחאה והקריאה לכינונה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר מאורעות המלחמה.
 
סוגיית תוצאות המלחמה הופכת אפוא לציר מרכזי, שהשפעותיו נותנות אותותיהן בהתנהלות התקשורתית ובזיקה שלה לזירה הפוליטית הפנימית, על המשתמע מכך בחיי היום-יום בארץ; אולם אין די בכך, שכן אנו עדים לתהליך מואץ של הפנמת אווירת הדכדוך ו"חשבון הנפש" הפנים-ישראליים בקרב מדינות וגורמים ערביים ואסלאמיים עוינים עד כדי "תרגומו" לכלל מסקנה כי קרובה שעת הכושר לקריסתה של הישות הישראלית.

 

התייחסות ערכית ונעדרת אמוציות

כחלוף חודשיים מסיום הלחימה בלבנון, דומה כי מתקיימים מספר מדדים שיש בהם כדי לאפשר התייחסות ערכית ונעדרת אמוציות, באופן המגלם את מכלול הגורמים המשפיעים על עיצוב תמונת המצב הנוכחית לעומת זו שקדמה ל-12 ביולי 2006. מבלי לייחס משקל העומד בפני עצמו לכשלים הטכנו-טקטיים של ניהול המלחמה על ידי צה"ל ולתפקוד הדרג המדיני, ניתן לסכם ולאפיין את תוצאות העימות בקביעה כי "צה"ל לא הכריע את החיזבאללה". במילים אחרות, עובדת אי-הכרעת החיזבאללה מעידה על הנחתת מכה קשה על הארגון, אולם לא במידה שאפשרה את חיסולו וכניעתו.

הקלות הבלתי-נסבלת של הדיבורים על תבוסה ישראלית, מסתמנת כחסרת אחריות, כאשר בהבל פה או בהינף קולמוס, אנו יוצקים בסביבה העוינת לישראל סוג של ניצחון תודעתי, המשרת אותו, מטפח את הכבוד הערבי ובעקיפין מייצר הד-חוזר המוסיף דלק ל"פסטיבל הדיכאון" שקנה שביתה במחוזותינו. המזרח התיכון מתבלט במצבי רוח משתנים, שהברומטר למדידתם הוא מימד הדימוי העצמי, שבעבר היה בבחינת "ציפור הנפש" של הצד הערבי, ולמרבה הצער הפך יותר ויותר גם למוטיב בלתי מבוטל בצד הישראלי.

הייתה זו אפוא בחירה בלתי-מוצלחת לדמות את תוצאות המלחמה ל"ניצחון בנקודות", מושג השאוב מעולם הספורט ומקוטלג בהכרח כתוצאה מוכרת וקובעת; במקום זאת היה ראוי אולי לאמץ את הדימוי של "הסימפוניה הבלתי גמורה", או אף את המנטרה הצבאית השגורה "דרוש מקצה-שיפורים". כלפי אלה הטוענים לסוג של "תיקו" ניתן לתהות האם יש בנמצא מדדים להערכת מלוא המשמעות של נטרול עד כדי חיסול של מערך הרקטות ארוכות הטווח של חיזבאללה, לעומת המשך שיגור רקטות "טיפשות" אל עבר שטח ישראל עד מועד כניסתה לתוקף של הפסקת האש? לבד מכך, כלום ניתן לעמת את הנזק המערכתי העצום שהוסב לתשתית החיזבאללה כפועל יוצא של הרס מפקדותיו ומרכזי השליטה שלו ברובע א-דאחיה בבירות, אל מול הפגיעה השטחית קצרת המועד במרכזי אוכלוסין ותיירות בגליל ובמפרץ חיפה?

בהתבוננות אסטרטגית

בכלל, בהתבוננות אסטרטגית, ספק אם יש מקום לעריכת סוג של מאזן כוחות צבאי בין צה"ל לבין החיזבאללה; מה שאין כך בהתייחס לגיבוש "כללי משחק" וירטואליים, שהם פרי מציאות המתהווה במרחב גיאוגראפי נתון. בהינתן הא-סימטריה המובהקת, כששנות דור מפרידות בין מערכות הנשק הישראליות לבין אלו של חיזבאללה ובפרט בהתחשב בעובדה שצה"ל הפעיל פחות מ-10% מיכולותיו בשלבי הלחימה השונים, הרי שלפחות בצד הישראלי היה מקום לצפות לגישה פרופורציונלית, מכוח המשוואה שאינה מתקיימת בזירת לחימה זו.

ברי עם זאת, שמחובתנו להכות על לא מעט "חטאים" שנחשפו במישור המבצעי, שמקומם לא יכירנו במדינה המוחזקת כמתקדמת ונהנית, במידה לא מועטה של צדק, ממוניטין של מקצוענות ומתדמית של מעצמה אזורית. שרשרת המשגים בתחום תורת הלחימה והפעלת הכוחות, לצד גישה רשלנית בכל הקשור למוכנות היחידות והמערך הלוגיסטי היא בלתי-נסלחת, והדעת נותנת כי אחריותו של הדרג הצבאי בסוגיות אלה היא דומיננטית; מה גם שצמרת צה"ל נהנתה מעמדת השפעה מכרעת על מקבלי ההחלטות בהרכב הנוכחי של הממשלה.

ההתמודדות עם "המלחמות הא-סימטריות"

סביר להניח כי ועדות הבדיקה השונות הפועלות זה מקרוב, תשכלנה להציף את דגשי הכשלים, הרקע להיווצרותם והלקחים למניעת הישנותם, גם בהינתן המשך הפולמוס הציבורי-משפטי באשר למעמד המוסכם של הגוף החוקר המרכזי בהקשר זה. נראה גם כי גורמים אלה עשויים למצוא עניין בדיווח שפורסם לפני יותר משנתיים ב"הארץ" (15 אפריל 2004), שעסק בתיאום ישראלי-אמריקני במסגרת צוותי עבודה מצה"ל ומהפנטגון לגבי דרכי ההתמודדות עם סוג חדש של לחימה – "המלחמות הא-סימטריות". על פי "הארץ", צה"ל גיבש תורת הפעלה צבאית המתבססת על הניסיון שרכש בזירה הלבנונית ובאינתיפאדת אל-אקצה, שתי מלחמות א-סימטריות שטרם הוכרעו.

מסמך צה"לי המוזכר במאמר, מציין כי הצורך בתורת הפעלה חדשה לצה"ל התעורר בגלל "התכנסות של ארבעה צירי השפעה": שניים הם גיאו-אסטרטגיים: סילוק האיום המזרחי בעקבות קריסת צבא עיראק והנוכחות האמריקאית באזור, על גבול איראן וסוריה; והשינוי במאזני האיום – עד היום נערך צה"ל למלחמות נגד מדינות. כיום מדינות לאום רבות נמצאות בתהליך של התפוררות, לאחדות מהן גבול עם ישראל. לבנון נשלטת על ידי חיזבאללה, וברשות הפלשתינית משתוללים ארגוני הטרור. שני צירי השפעה נוספים הם בתחומים שבשליטת צה"ל: האחד, משבר תקציב הביטחון, שמאלץ את צה"ל לבנות צבא יעיל ואפקטיבי יותר. השני, העוצמה הטכנולוגית הישראלית. זאת ההזדמנות להשיג דומיננטיות בשדה הקרב.

הדו"ח הציב אתגר לפיקוד העליון של צה"ל: לפתח תפישת הפעלה, שתבטיח גמישות וכושר חדשנות למרות גודלו של הצבא וסרבולו. עד היום, נאמר שם, פעל צה"ל בשיטת הריצ'רץ' כמענה לאיום. כתגובה על ירי מטחי רקטות על יישובים באצבע הגליל, תקפו מטוסי חיל האוויר בלבנון. המסמך מאזכר ממצא של צוות בראשות ד"ר חיים אסא הקובע, כי בדיעבד התברר, שרוב התקיפות לא היו אפקטיביות. הפגיעה בלוחמי החיזבאללה הייתה שולית, וגם קפיצת המדרגה בעוצמת הענישה והפגיעה בתשתיות כלכליות בלבנון לא שיפרו את המצב. עוד קבע הצוות, כי התקיפות מהאוויר, בתגובה על ירי קטיושות, פגעו בכושר ההרתעה של צה"ל. מלחמת ההתשה בלבנון הסתיימה במאי 2000 בנסיגה, בלא שהושגו במלחמה התוצאות שהדרג המדיני ביקש להשיג במלחמת לבנון.

המסקנה שהתגבשה בעקבות עבודת המטה הצה"לית הוליכה לעיצובה של תורת הפעלה שונה; את המענה הנקודתי תחליף תפישה מערכתית כוללת. האיום אמור להיבחן מנקודת הראייה הרחבה ביותר. האיומים החדשים הם כאמור מלחמות א-סימטריות, טרור, רקטות קרקע-קרקע וטילי קרקע-קרקע, שינסו לפגוע בכל מרקם החיים. לכן, לפי התורה החדשה, צה"ל יבנה מענה שיורכב מכמה דרכי פעולה. מלחמות העתיד של צה"ל יתבססו על "מבצעים צבאיים מבוססי אפקטים". בלחימה כזאת גלומה המהפכה בתפישת ההפעלה הצבאית. השאיפה היא להכריע את היריב כמה שיותר מוקדם, באמצעים הכי יעילים וזולים, בלא הפעלת כוח יתר ובחיכוך מינימלי. לפי התורה החדשה, צה"ל יבחן לקראת כל מערכה צבאית את ההישג המדיני הנדרש ויעבד אותו כדי להבין טוב יותר את המשימה הצבאית.

אשר להיבט מבנה המטכ"ל, המליץ צוות החשיבה על כינונה של "קומת-העל האסטרטגית", אשר הייתה אמורה לשלול מהפיקודים המרחביים וזרועות האוויר והים את האוטונומיה בתכנון פעולות צבאיות. עד כה נחשב הפיקוד המרחבי לזירת מבצעים ראשית. החשיבה האסטרטגית המטכ"לית נעשתה דרך עיני הפיקוד. מעתה תהיה מעליו קומה נוספת, שתיקרא זירת המערכה הכוללת. היא תתבונן על שדה הקרב דרך ההקשרים של כלל מרחב הפעולה.

את הגישה הליניארית שלפיה מרכז הכובד של המלחמה הוא התמרון הכבד וניוד כוחות, תחליף גישה הפוכה, סימולטאנית, כלומר "לפעול בבת אחת, כמו תמנון התוקף בכל רוחב וממדי שדה הפעולה". היא מבוססת על התקפות פתע בלתי-צפויות, על כל היעדים בבת אחת. צה"ל שואף להיות חמקמק, שקוף ובלתי נראה. בכך ינסה לאמץ במלחמה הא-סימטרית את יתרונותיו של היריב.


הצורך ברקטה אישית מתקדמת לכיתת חי"ר התגלה במלחמה בדרום לבנון, וביתר שאת במלחמה בשטחים. התברר, שטילים נגד טנקים אינם יעילים בלחימה אורבאנית ובתוך בתים, שבה נדרשת חתימה נמוכה ופעולה שקטה. עוד התגלה, שהפעלת טנקי מערכה כבדים במלחמה אורבאנית היא כמעט מעבר לסף הלגיטימיות. הרקטה האישית לטווח של עד 300 מטרים היא קלת משקל, מדויקת מאוד ורב-תכליתית. היא מפרקת קירות לבנים, פורצת בטון מזוין ויעילה נגד שריוניות. מכאן שליחידות החי"ר יש חשיבות יתר במלחמה הנוכחית בפירוק תשתיות הטרור. מערכות ראיית הלילה והפעלת מטוסים זעירים בלא טייס ורקטות אישיות, ישפרו את רמת הביצוע ויקטינו את האבידות בנפש. היכולת הצבאית שתהיה לצה"ל אמורה להבטיח, שבכל היתקלות עם חמושים כוח צה"ל יבחין ראשון באויב, יחליט ראשון, ויפגע ראשון.

קשה שלא להרים גבה לנוכח הסתירה המהותית המשתקפת מהמעודנות המקצועית של המסמך מקצועי שנבחן על ידי צמרת הצבא במהלך 2004, לבין הביצוע החובבני על גבול האלתור, של המהלכים הקרקעיים של צה"ל במבצע "שינוי כיוון". ברור אפוא שבפועל לא באו לידי ביטוי ולו מקצת המרכיבים של תורת הפעלת הכוחות החדשה, גם בהינתן העובדה שמימדי הלחימה בלבנון היו פרי החלטה ישראלית, דהיינו "מלחמת ברירה". הצלחותיו הבלתי מעורערות של חיל האוויר, אין בהן כדי לשכך את עומק הדאבה לנוכח ההישגים המינוריים של כוחות היבשה, שהפעלתם לא הביאה לידי ביטוי גם לקחים מובהקים של צה"ל ממבצעים קודמים בלבנון ובשטחי הרשות הפלשתינית.

איום החרב המתהפכת

על אף האמור לעיל, אין זו העת הנכונה "לשפוך את התינוק עם המים", ומוטב שהציבור יפנים את הצורך המיידי ביישום מהלכים מתקנים במערכת הצבאית, מבלי שאיום "החרב המתהפכת" יעיב על הפן המקצועי שהוא הכרח בל יגונה בתחום הביטחוני, שהוא בנפשנו. העצמת הלחץ הציבורי על קברניטי המדינה והצבא, והעדר ההשלמה עם הלגיטימיות של "ועדת וינוגרד", מעלה שוב, מידה של חשד לטשטוש תחומים, דהיינו סוג של מעורבות בעלת סממנים פוליטיים, שתוצר הלוואי שלה הוא ליבוי אווירה שתכליתה האולטימטיבית היא לגרום להפלת הממשלה הנוכחית.

אם נידרש לאנלוגיה היסטורית השאובה ממלחמות ישראל, ייתכן כי ניתן לשאוב תובנות מעניינות דווקא מ"מלחמת ההתשה" (קיץ 1968 – קיץ 1970), שהתנהלה בעיקר במאפיינים של לוחמה סטטית לאורך תעלת סואץ, ובמהלכה נהרגו כ-600 חיילי צה"ל. העובדה כי מלחמה זו לא הוכרעה, אלא הסתיימה במתכונת של הפסקת אש, כחלק מקבלת מתווה "תוכנית רוג'רס" על ידי מצרים וישראל, לא הרעידה את אמות הסיפים בישראל, והמחאה המינורית ביותר בעטייה הייתה בבחינת "קול קורא במדבר". במבט לאחור נראה כי מה שהכתיב בשעתו את קו ההתנהלות המוביל בארץ, היו שני מוטיבים הנחשבים בעידן הנוכחי בבחינת "מוצר יקר ערך":

א'. גישה מאופקת של התקשורת שנזהרה בטרם "שחיטת פרות קדושות" בכיכר העיר, בהינתן ההילה של צה"ל בעקבות מלחמת "ששת הימים".

ב'. חוסנה של ההנהגה באותם הימים והאמונה כי המדיניות הננקטת על ידה משרתת את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל.

תפקידה של התקשורת כמרכיב מרכזי בעיצוב הלכי רוח והשפעה על תהליך קבלת ההחלטות בארץ הוא יסוד בדמוקרטיה הישראלית, אשר מתהדרת לפרקים גם בסמכות של מעצמה הממליכה קברניטים או לחילופין משפיעה על שרידותם בצמרת.

במציאות של משבר הנהגה קשה בניהול ובצבא גם יחד, ובהינתן המבחנים הלא פשוטים הניצבים לפתחנו, יש מקום לצפות לגישה מרוסנת יותר של כלי המדיה המובילים כלפי הממשל, באופן שימנע סחרור מערכתי שאת תוצאותיו מי יישורנו.תוצאות מלחמת לבנון השנייה, על פי המציאות ההולכת ומסתמנת בשטח, מאפילות בסופו של דבר על שרשרת התקלות במישור הצבאי ובתהליך קבלת ההחלטות. אולם, לנוכח האתגרים האזוריים הצפויים, נראה כי אין בידינו מרחב יתר שהיה בו כדי לאפשר בחירה בברירה הטובה ביותר.

הכותב הוא אל"מ במיל', שירת באמ"ן
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2018, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות