בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
תרבות

אריק איינשטיין האזינו לשיריו
-----
שיר שחלמתי על פראג ,אריק איינשטיין,אבדה של ממש ,אריק איינשטיין הלך לעולמו בגיל 74
נעוריו ותחילת דרכו
 
איינשטיין נולד כאריה איינשטיין, גדל והתחנך בתל אביב. בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון "האהל" יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון כ"דיירי משנה" בדירת מגורים. הוא למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון (ששמו היה אז "בית החינוך בצפון"). בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ואלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה שחקן כדורסל בקבוצת הנוער של "הפועל תל אביב" ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה "אריות".
לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח"ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל ללהקה. בלהקה השתתף בתוכניות "עד מאה ועשרים", "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים"‏. בין להיטיו הגדולים שביצע במסגרת להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו". במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי "אריק", שבו הוא נודע מאז‏.
אלבומי סולו ראשונים ו"החלונות הגבוהים"

אלבום הסולו המלא הראשון של איינשטיין, "שר בשבילך", יצא בשנת 1966. האלבום כלל תריסר שירים: אחד-עשר מהם כתבה הפזמונאית דפנה אילת, ואחד נכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום, וכן תרגמה עבורו מספר שירים. בין השירים הבולטים באלבום היו "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף".

באותה שנה הקים את להקת הליווי שלו, "האיינשטיינים", שכללה, חוץ ממנו, את דוד קריבושי באורגן ועיבודים, אלי מזרחי בתופים, שמוליק ארוךבבס וריצ'רד פרץ בגיטרה חשמלית. יחד איתם הקליט איינשטיין תקליטון של גרסאות כיסוי. בין היתר נכללו בו תרגומו של יורם טהרלב לשיר Do You Want to Know a Secret" של הביטלס שנקרא בעברית "מזל", תרגומה של לאה נאור The House of the Rising Sun" ("הרחק הרחק מכאן") וגרסה מחודשת לשירם של הדודאים "ערב של שושנים". עוד באותה שנה הקליט איינשטיין תקליטון משותף עם יפה ירקוני. נכללו בו ארבעה שירים, ובהם גרסתם לשירם של הביטלס "Yesterday", שבתרגומו העברי של חיים חפר נקרא "רק אתמול".

ב-1966 חבר לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ להקמת שלישיית "החלונות הגבוהים". בלהקה זו החל איינשטיין לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, "כל השבוע לך" ו"אז מה". באלבום נכללו להיטים רבים נוספים, כ"זמר נוגה" ("התשמע קולי..."), "יחזקאל" ו"אינך יכולה". לאחר יציאת האלבום הוציאה הלהקה על גבי תקליטי שדרים שני שירים נוספים שכתב איינשטיין, "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית". שני שירים של השלישייה נפסלו לשידור במשך תקופה מסוימת: "יחזקאל" כלל שורות היתוליות על הנביא יחזקאל שהרגיזו את הדתיים והחרדים ("הנביא יחזקאל ידע איך לכייף", "הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא"), ו"חייל של שוקולד" היה טקסט אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ששת הימים.

שלישיית "החלונות הגבוהים" הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום שבו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח"ל - שלום חנוך. לאחר אחת מהופעות הלהקה פגש חנוך את חבריה, והציג להם את יכולות נגינתו בגיטרה‏ . איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך: "הגר" (מילים: חנוך), "ריסים" (מילים: מאיר אריאל), "שבת המלכה" (מילים: איינשטיין) ו"פתאום בלעדיו" (מילים: מאיר אריאל).

כשאיינשטיין עבר בתחילת 1968 מחברת הד ארצי לסי.בי.אס, הוציאה הד ארצי אלבום אוסף בשם "ישן וגם חדש", שריכז חלק מהקלטותיו בחברה במהלך שנות ה-60. נכללו בו כל שירי התקליטון "הגר" לצד הקלטות מוקדמות יותר כמו "עיר לבנה", "השעות הקטנות של הלילה" ו"אני מרגיש כמו מלך", שהופיעו בתקליטונים השונים שהקליט איינשטיין בהד ארצי, וכן שירים מתקופת שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים.

במהלך אותה שנה יצא בסי.בי.אס אלבומו השני של איינשטיין, "מזל גדי". כל שירי התקליט - רבים מהם שירי ילדים - הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס ותזמורת סי.בי.אס. על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט. "מזל גדי" קידם משמעותית את הקריירה של איינשטיין, וכולל כמה מהמוכרים שבלהיטיו, בהם "רוח רוח" (מילים: מרים ילן-שטקליס), "הימים הארוכים העצובים" (מילים: איינשטיין), "לילה" (מילים: חנוך), "מה שהיה היה" (מילים: חנוך) ו"מכופף הבננות" (מילים: מאיר אריאל).

חבורת לול ויצירת רוק

באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר "פראג", שכתב שלום חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ודיכוי "האביב של פראג". עם שיר זה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות התפתחויות בעולם הזמר בחו"ל ותחילת חדירת מוזיקת הרוק, חיפש גם איינשטיין צליל חדש ו"חשמלי" יותר, דבר שהביא אותו לחפש שותף במועדוני רחוב "המסגר" בתל אביב, שנחשב למעוזן של להקות קצב לא-ממסדיות. ברחוב המסגר הכיר את להקת הצ'רצ'ילים, שבה היה חבר גם מיקי גבריאלוב

בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת הצ'רצ'ילים את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון, "פוזי". חציו של האלבום הופק על ידי מישה סגל, ואת החצי השני הקליט איינשטיין עם הצ'רצ'ילים. נכלל בו השיר "פראג", וכן להיטים כ"ארץ ישראל" (איינשטיין/שמוליק קראוס), "כמה חם" (איינשטיין/סגל), "ילדה ציור" (יהונתן גפן/סגל) ו"כשאת בוכה את לא יפה" (גפן/קראוס), שהפך לקליפ הישראלי הראשון. כמו כן נכלל בו תרגומו של איינשטיין לשירם של הביטלס "The Ballad of John and Yoko", שנקרא בעברית "היה לנו טוב, נהיה לנו רע".

איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של "חבורת לול" - כפי שנקראו - היו הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה "לול".

במאי 1970 יצא לאור הסרט "שבלול", המורכב ממערכונים של חבורת לול לצד שירים. שירים אלו התגבשו לאלבומם המשותף של איינשטיין וחנוך "שבלול", שיצא באותה שנה. האלבום נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים. חנוך הלחין את כל שיריו וכתב כמעט את כולם. רבים מהשירים הפכו ללהיטים, ובהם "למה לי לקחת ללב" (מילים: איינשטיין וחנוך), "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "אבשלום" (מילים: חבורת לול), "קח לך אישה", "אל תוותרי עלי", "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו"הבלדה על יואל משה סלומון" (מילים: יורם טהרלב). השיר "למה לי לקחת ללב" נבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל באותה שנה, ואיינשטיין נבחר כ"זמר השנה".

כבר ב-1970 הוציאו איינשטיין וחנוך אלבום משותף נוסף, "פלסטלינה". חלק משיריו הוצגו לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "לול", ששודרה באותה שנה. גם באלבום זה כתב והלחין חנוך את רוב השירים. בין להיטיו היו הדואט של איינשטיין עם ג'וזי כץ "מה איתי", "אמא שלי", "כתבו עליו בעיתון", וכן שיר שאיינשטיין כתב והלחין, "אבישג".

עם עזיבתו של חנוך לאנגליה בסוף 1970 חיפש איינשטיין שותפים מוזיקליים חדשים. בתחילת 1971 הקליט עם רוב האקסלי אלבום של שירי ילדים בשם "שירי ילדים". האקסלי הלחין את רוב שיריו, ואחדים מהם הלחין איינשטיין. נכלל בו גם השיר "ברלה צא", שאת מילותיו כתב איינשטיין על פי המנגינה "שבלול" שנכללה באלבום "שבלול". שיר אחד באלבום, "אני מבין", הולחן בידי מיקי גבריאלוב. הייתה זו תחילתו של שיתוף פעולה פורה בין איינשטיין לגבריאלוב.

ב-1971 הקליט איינשטיין את האלבום "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. את רוב השירים כתב יענקל'ה רוטבליט, ואת השאר כתב איינשטיין. שירים רבים באלבום הפכו ללהיטים, ובהם "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני אוהב לישון", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "שיר מספר שמונה", "היא תבוא" ו"צא מזה".

בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", וכן בתוכנית הטלוויזיה "לול 3", שבה נכללו מערכונים ידועים כ"חידון התנ"ך" והשיר "חמוץ חמוץ", כפרודיה על שירה של להקת פיקוד הצפון "מתוק מתוק".

באותה שנה הקליט את האלבום "יסמין". איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך, מיקי גבריאלוב ו"הצ'רצ'ילים" שהו באותה התקופה באנגליה. "יסמין" הוא אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא שווה, אך יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: "כמה טוב שבאת הביתה" (רוטבליט/חנוך) ששרה במקור מילי מירן אבל גרסתה נשכחה במהירות, "דון קישוט" (גפן/שם טוב לוי), "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין/לוי) ו"אמא אדמה" (רוטבליט/גבריאלוב). בנוסף, שר איינשטיין באלבום מספר שירים באנגלית:"I Need You To Turn You" - במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג'ון, "Reason To Believe" -במקור של טים הרדין שאותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו-"Here There And Everywhere" - במקור של להקת הביטלס. "יסמין" מסתיים בהקלטה של מערכון "חידון התנ"ך" שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה "לול", ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.

שירי ארץ ישראל בשנות השבעים

בשנת 1973 פנה איינשטיין לחידוש שירים עבריים שנכתבו ברובם במחצית הראשונה של המאה ה 20. עד אמצע שנות ה-90 הקליט במקביל לאלבומיו המקוריים סדרת אלבומים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה", שבה ביצע שירים אלה - משירי מולדת מימי ראשית היישוב העברי ועד פזמונים "סלוניים" משנות ה-50 בעיבודים מודרניים של מוזיקאים כשם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר. לדבריו, לא עשה זאת למען הנצחת השירים, אלא פשוט כי אהב לשיר אותם‏[.

האלבומים הבולטים בסדרה היו:

  • "ארץ ישראל הישנה והטובה" - האלבום הראשון בסדרה, שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי ובליווי הצ'רצ'ילים החדשים. האלבום כלל בעיקר שירי פלמ"ח מתקופת מלחמת השחרור ("דודו", "הן אפשר", "רותי") לצד שני שירים מקוריים: "יכול להיות שזה נגמר", (יהונתן גפן/ שם טוב לוי) ו"הבלדה על יואל משה סלומון" (טהרלב / שלום חנוך), שהוקלט במקור על ידי איינשטיין לאלבום "שבלול". השיר "יצאנו אט", שנכלל אף הוא באלבום, הושר בכל הופעה של איינשטיין עוד בסוף שנות ה 60 ובמהלך אחת ההופעות הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה. את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן.
  • "שירים" (1975) - בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את "איריסים" (חפר/עממי), "בית הערבה" (חפר/קראוס), "ערב מול הגלעד" (גולדברג/גבריאלוב) ו"עץ הרימון" (אורלנד/בוכארי). על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין, דבורה, בילדותה לצד אחיותיה. "בית הערבה" נשלח במקור לשלישיית "החלונות הגבוהים", אך עם התפרקותה וגניזת אלבומה השני, השיר הועבר לאיינשטיין.
  • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" (1976) - האלבום השני בסדרת אלבומי "ארץ ישראל הישנה והטובה", והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום הכיל עשרה שירים, שניים מהם חדשים שאותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, וכל השאר שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר. בין השירים הבולטים באלבום: "פרח הלילך" (אורי אסף/נורית הירש), "שיר העמק" (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), "דוגית נוסעת" (נתן יונתן/עממי), "הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב) ו"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר). זהו האלבום היחידי של איינשטיין שבו השתתף המוזיקאי מתי כספי, בנגינת גיטרה בחלק מן השירים.
  • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'" (1977) - בדומה לאלבום הקודם, גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום כולל 10 רצועות, ששתיים מהן נכתבו במיוחד לאלבום זה: "עטור מצחך זהב שחור" (אברהם חלפי/יוני רכטר) ו"מאחורי השער" (חיים נחמן ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: "ביתי אל מול גולן" (יוסף נצר/חיים ברקני), "עין גדי" (איתן פרץ/ש. דיבון) ו"חופים" (נתן יונתן/נחום היימן). השיר "עטור מצחך זהב שחור" נבחר במשך שנים רבות לשיר הישראלי האהוב ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות.
  • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" (1980) - על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוזיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי. האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב. עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב בתקופה שבה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  אריק איינשטיין האזינו לשיריו
חזי   - ‏27/‏11/‏2013 00:15 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות