בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
תרבות

אוסקר 2013
------------
הטקס השנתי ב-24 בפברואר חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע וטלוויזיה אמרו את דברם והכריזו בשבוע שעבר על המועמדים שלהם לפרסי האוסקר, שיוענקו .
הסרט הטוב ביותר

המועמדים: "אופטימות היא שם המשחק", "כוננות עם שחר", "לינקולן", "עלובי החיים", "חיי פיי", "אהבה", "ג'אנגו ללא מעצורים", "חיות הדרום הפראי", "ארגו".

המיותרים: אין מה להתלונן יותר מדי, אף אחד מתשעת הסרטים שנבחרו, אינו גרוע. חברי האקדמיה סידרו לנו מדגם מייצג פחות או יותר של יצירות הקולנוע האיכותיות של השנה - לפחות בקולנוע האמריקני. כמובן שיש לנו דרמה תקופתית, מותחנים ריאליסטים, קומדיה, מיוזיקל, סרט תלת-ממד, סרט אינדי, ואפילו סרט זר. לעזאזל, השנה יש לנו אפילו סרט טרנטינו ברשימה - וזה כבר הפך לז'אנר בפני עצמו. אבל אם הסיווג הכתיב את הרשימה, הוא הביא לפספוסים ענקיים.

קשה לוותר, אבל לא קשה לסמן שני סרטים שמקומם הטבעי אינו בין האליטה של סרטי 2013. "חיות הדרום הפראי" של בן צייטלין הוא סרט מסקרן וחושני, וזכייתו בסאנדנס מוצדקת (וגם הפרגון בפסטיבל קאן), אבל הוא עדיין לא בליגה של הגדולים. אנג לי, לעומת זאת, כבר דפק כרטיס במועדון של הגדולים, אבל "חיי פיי" שלו - מקצועי וצבעוני ככל שיהיה - יוצר עולם יפהפה כחיקוי דיגיטלי למציאות, אבל לא מצליח להגיד הרבה. הוא ראוי לפרס האפקטים המיוחדים, אך בהחלט לא לסרט הטוב.

הנעדרים: כמו "חיי פיי", גם "ענן אטלס" הוא עיבוד קולנועי שאפתני של ספר בלתי ניתן לעיבוד (שכתב דיוויד מיטצ'ל), אולם טום טיקוור והאחים וואצ'ובסקי הצליחו לגבש ממנו יצירת מופת נדירה, שהיא מעין מניפסט פילוסופי מרתק ואמיץ - גם אם לא קל לעיכול. גם "המאסטר"  עשוי לגרום לקלקולי קיבה ומצב רוח, אבל פול תומאס אנדרסון מציג סרט ביקורתי, מסקרן ומעניין לכל הפחות, שעשוי נהדר ומובא מנקודות מבט לא שגרתיות - וזה כנראה מה שגרם לדחייתו.

הבמאי הטוב ביותר

המועמדים: דיוויד או. ראסל ("אופטימיות היא שם המשחק"), אנג לי ("חיי פיי"), סטיבן שפילברג ("לינקולן"), מיכאל האנקה ("אהבה"), בן צייטלין ("חיות הדרום הפראי").

מיותרים: לזכותם של שמרני האקדמיה נאמר שלשם שינוי הם החליטו לרענן את השורות ולתת הזדמנות לבמאים צעירים, תוך כדי שהם מותירים בחוץ את וודי אלן עם "לרומא באהבה" המביך שלו. נכון, סטיבן שפילברג שוב פה (והפעם לא רק בגלל שיש לו מנוי קבוע בקטגוריה זאת), אבל לצדו אפשר למצוא קולות חדשים יחסים כמו ראסל, או אפילו האנקה שהוא בהחלט עוף מוזר מתוצרת חוץ בין המועמדים האמריקנים.
יתכן כי במקרה של צייטלין מדובר בבמאי צעיר מדי - סוג מניה שחברי האקדמיה מהמרים עליה לעתיד. "חיות הדרום הפראי", מקורי ככל שיהיה, עדיין לא מצדיק את הפרגון המוגזם. וגם: אם "חיי פיי" לא ראוי לסרט הטוב, מה אנג לי עושה פה?

נעדרים: איפה להתחיל? קת'רין ביגלו ראויה לכל ההערכה על תצוגת התכלית שלה: "כוננות עם שחר" - סרט קוהרנטי, יעיל ומלוטש, שיצרה כמעט בזמן אמת, במקביל לדיווחי החדשות על חיסול בן לאדן, שדרש ממנה התאמות לא מעטות. טום טיקוור והאחים וואצ'ובסקי ראויים להערכה גם על האומץ שביוזמתם השאפתנית והמסובכת ב"ענן אטלס", וגם על הביצוע - שגם אם אינו מושלם, הוא הרבה יותר טוב מכל דבר אחר שמישהו היה יכול להעלות על דעתו.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות