בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
בית ומשפחה

יחסי חמה-כלה

יכולים להיות יחסי חום, תמיכה ושיתוף, אך הם גם מועדים לפורענות ועלולים להפוך ליחסים מורכבים, קונפליקטואלים, גדושי ביקורת, תחרות, אכזבה וכעסים.
כדי למנוע את התסריט הקשה, עלייך להאמין שתוכלי להפיק תועלת ואף להנות מיחסייך עם חמתך, ולדעת כי בידייך הכוח לעצב את מערכת היחסים הזו! זכרי, שיחסים טובים עם אימו של בעלך יקרינו לטובה גם על חיי הזוגיות והמשפחה שלך, ובהחלט שווה להשקיע בהם.

 

הסיבות למתח ביחסי כלה-חמות הן רבות ואוניברסליות. ראשית, כל אמא מאד קשורה לבנה, מאחלת לו את הטוב ביותר ומתקשה למסור אותו לידיה וטיפולה של אישה אחרת (אף אחת הרי לא מספיק טובה בשבילו..). זה הכי טבעי שבעולם,ותרגישי בדיוק כך ביום מן הימים! מהצד השני, הכלה רוצה את בן-זוגה כולו לעצמה, לעיתים היא סובלת מחוסר בטחון או חרדות נטישה, וקשה לה לחלוק את תשומת ליבו ואהבתו עם אימו.

נוסף על כך, יש הרבה פעמים מתחים הנובעים מפער הדורות, מפערים תרבותיים, חברתיים ואחרים, שמקשים על כינון קשר טוב. המשפחה המורחבת היא מעין "בן כלעיים", אוסף של אנשים זרים שפתאום מוצאים עצמם תחת מטריה אינטימית אחת,ומצריך הרבה זמן, סבלנות, פתיחות ורצון טוב כדי להסתגל אליו ולטפח אותו.

לבסוף, הכלה והחמות עלולות לפרוק זו על זו מתחים ותסכולים שמקורם במקום אחר בכלל. לדוגמא, הכלה עלולה "להשליך" על החמות כעסים וציפיות שהיא סוחבת ממערכת היחסים עם אימה, או שהחמות "תשליך" על הכלה את האכזבה שלה מחייה, מבנה, או מבנות אחרות שלה. השלכות אלו הופכות את מערכת היחסים לרגשית ובלתי רציונלית, וטעונה בציפיות ובפגיעות שמקורם ממקום אחר. מודעות לנטייה אנושית זו, והתבוננות פנימה, יכולה קצת לעזור להכיל ולהרגיע את המתח.

רוב הריבים והמתיחויות (כמו בחיים בדרך כלל)הם תולדה של חוסר-הבנה, פירוש שגוי של כוונות הצד השני וקצרים בתקשורת. נסי לשמור על רגיעה ולמנוע הסלמה, לבחון את חלקך, ולהתייעץ עם בן-זוגך כיצד הכי טוב להתמודד עם המצב שנוצר במטרה לפתור אותו. ותרי על השבת פגיעה או נקמנות. זה מיותר ובדרך כלל גם לא צודק. שלום בית ושלוותך הנפשית חשובים יותר.

לגבי ההתנהלות במערכת היחסים:

באופן כללי, כדאי לאמץ את המוטו "ואהבת לרעך כמוך". נכון, את אולי עומדת להתמודד עם דברים לא פשוטים: תחרות סמוייה, בדיקות וביקורות, לפעמים חודרנות או שתלטנות, אך אם מתבוננים על הדברים בלב חומל ובהבנה אנושית, הכל נהייה יותר פשוט. השתדלי לאמץ עמדה אמפטית, אוהדת, מקבלת את הטוב יחד עם הרע, ולהחזיק בתקווה שעם הזמן תיבנה קירבה והערכה הדדית. זכרי שבן-זוגך הוא מי שהוא בזכות ההשקעה והחינוך האדירים של הוריו, והכירי להם טובה על כך. השתדלי לראות את חצי הכוס המלאה ולא לקבל שום טוב כמובן מאליו.

בתחילת הקשר, עדיף לאמץ עמדה מתבוננת. לימדי להכיר את מאפייני הקשר של בן-זוגך עם הוריו. אל תתערבי ואל תשפטי, גם אם דברים מסויימים לא נראים לך. כבדי אותם כפי שאת מצפה שיכבדו אותך ואת הורייך. התגברי על ביישנות, מבוכה או חוסר בטחון במפגש הראשון. רצוי לגלות פתיחות, להרבות בחיוכים ובמחמאות (רק כאשר הן כנות) ולשדר שביתך וליבך פתוחים. לפעמים, כבר בהתחלה צריך לדעת לשים גבולות (לדוגמא, במקרה של "ביקורי פתע" תכופים או שאלות אישיות מדי). גם אז, רצוי לעשות זאת ברוח טובה ובנימוס, בלי להיות מאויימת או הגנתית.

יהיה לשתיכן נעים אם תתענייני בקורותיו של בן זוגך בילדותו, תבקשי לראות אלבומים ולשמוע סיפורים. זו גם הזדמנות טובה לפרגן לחמתך על הדרך בה גידלה את בנה. את יכולה לבקש מתכונים לאוכל שהוא אוהב מבית אמא, לבקש עצה איך להרגיע אותו כשהוא עצבני, ואפילו לרכל עליו קצת. נסי למצוא תחומי עניין ונושאי שיחה משותפים, כדי לגלות את ה"אדם" שמאחורי התפקידים המשפחתיים.

אולי זה נשמע קצת חנפני, אך לדעתי לא מדובר בצביעות או בחנפנות, אלא בנסיון כנה לבנות אמון וקירבה בין שתי הנשים המשמעותיות בחייו של הגבר!

נשים צעירות רבות נכנסות בלי משים (וכמובן בלי כוונה רעה) לעמדה אגוצנטרית מאד. סביב החתונה ולידת הילדים הן מרגישות שהעולם סובן סביבן, וזה גורם להן להיות פחות רגישות לאחרים, וגם להעלב קשות כאשר הן לא מקבלות את כל תשומת הלב. היזהרי מכך! אל תקחי דבר כמובן מאליו. זכרי להודות על ההשקעה הגדולה בזוג הצעיר. ברכי לימי הולדת כפי שמברכים אותך. תמיד תביאי משהו קטן כאשר מארחים אותך, ותמיד תציעי עזרה. אל תיכנסי לתחרות גלוייה או סמוייה עם גיסותייך. נסי ליצור קשר בין הוריו להורייך, ואם זה לא הולך, הניחי. העדיפי תמיד להיות "חכמה" מאשר "צודקת". נסי לעשות חשבון נפש מה חלקך במתחים, כאשר הם נוצרים.

גידול הילדים הוא צומת משמעותי ורגיש ביחסי כלה-חמה. החמה יכולה להציע עזרה מופלאה בגידול הילדים, ע"י עזרה קונקרטית, עצות מנסיונה העשיר ותמיכה רגשית. מאידך, היא יכולה להיות גורם פולש ומפריע.

גם בנושא זה, לך יש אחריות רבה במה שקורה. נסי להגדיר לעצמך מה הם צרכייך, רצונותייך וגבולותייך, ולבטא אותם בצורה בהירה ונעימה. אל תצפי מאיש שיקרא את מחשבותייך או ינחש את צרכייך. מה שמתאים לאדם אחד לא מתאים לאדם אחר, ולכן חוסר תקשורת יכולה להוביל להתייחסות לא מתאימה ולעוגמת נפש.

בדרך כלל כל התערבות נעשית מתוך מטרה טובה, גם אם מבחינתך היא מעצבנת. אם ההתערבות לא מתאימה, נסי לבטא את עצמך בתקיפות אך בהרבה רגישות. שדרי לחמתך שאת מכבדת את דעתה ועצותיה, גם אם בסופו של דבר בוחרת לנהוג אחרת. עדיף לחזק דברים שאת כן אוהבת ומעריכה מאשר להעיר על דברים שאת פחות אוהבת.

תרשי לסבתא ולסבא לפתח מערכת יחסים עצמאית עם הילדים, גם אם היא שונה מהציפיות שלך. הם ילמדו להסתדר ביניהם, ויהיו נכס בשבילך בתקופות שתזדקקי לזמן לעצמך או לעזרה.

במקרים של מתחים וריבים כרונים, עשי כל מאמץ להגן על הזוגיות שלך שלא "תתלכלך" בבוץ. אין טעם להרבות בהאשמות בנוסח "אמא שלך........!!!”. את עלולה להעמיד את בן זוגך בקונפליקט נאמנויות, שכלל לא ברור שידך תהיה בו על העליונה! במקרים כאלו, שמירת מרחק ויחס קורקטי היא האסטרטגיה העדיפה. כמו כן, אל תהפכי את בעלך למתווך, דובר או שליח ביחסייך עם חמתך. אם יש לך משהו להגיד לה, מצאי דרך מנומסת ומכבדת לאמר לה זאת בעצמך, ואל תצפי מבעלך שימלא את המשימה.

ישנם מצבים קיצוניים, בהם קיימת מערכת יחסים סימביוטית בין הגבר לאימו. זה כבר מצב יותר פתולוגי, ודורש העמדת גבולות תקיפה, בצד הרבה רגישות ודיפלומטיה. ניתן להסית את בעלך או את ילדייך נגד חמתך. לא משנה עד כמה את עצבנית, זהו מעשה לא אנושי, שעלול לשוב אלייך כ"בומרנג" כאשר תהפכי את לחמה וסבתא (היית מאמינה שמישהי תחטוף יום אחד את "קודש הקודשים" שלך??).

והכי חשוב, צריך לדעת מתי להניח ו"לזרום" עם הדברים כפי שהם. מאת:
כתבות נוספות:
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  יחסי עם חמותי
דנה   - ‏24/‏08/‏2013 01:02 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2018, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות