בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
עסקים וכלכלה

הפייסבוק ניתוח סוציולוגי

לא ניתן להתעלם מקיומו של אתר "פייסבוק", שהחל את דרכו בשנת 2004. כיום הוא מונה מעל 5 מיליארד משתמשים, שחצי מהם מתחברים לאתר על בסיס יומי מאת:דורון מוסנזון 

ניתן לומר בבטחה שפייסבוק הוא אחת התופעות החברתיות המשמעותיות של המאה ה-21, ויש לו השלכות מרחיקות לכת על העולם המערבי מבחינה חברתית. בעבודה זו אני אנסה לנתח את התופעה של פייסבוק משתי גישות סוציולוגיות שונות: האחת- הגישה הפונקציונליסטית, והשנייה- גישת האינטרקציה הסימבולית. בכוונה בחרתי גישה אחת שהיא גישת מקרו הרואה את החברה כמערכת שלמה, וגישה שנייה שהיא גישת מיקרו הרואה את החברה כאוסף של אינטרקציות פרטיות. זאת מכיוון שלפייסבוק יש השלכות גם במישור החברתי הכללי וגם במישור של האינטרקציות הספציפיות.

הגישה הפונקציונליסטית מסתכלת על החברה כאורגניזם חי, מערכת שמנסה לשמר את עצמה, ושכל חלק בה ממלא פונקציה מסוימת. לפי גישה זו, כל תופעה חברתית ממלאת פונקציה מסוימת בחברה ובכך עוזרת ללכד אותה ולשמור על הסולידריות החברתית.

ממבט פונקציונליסטי על פייסבוק, ניתן לראות בברור את תפקידו הבסיסי שלשמו הפייסבוק נוצר: שמירה על קשרים בין אנשים. בעולם המודרני והקוסמופוליטי המתפתח, אנשים יוצרים קשרים לא רק עם אלו שבסביבתם הקרובה, אלא גם אם אנשים המרוחקים מהם. כתוצאה מהטכנולוגיה המתפתחת מעבר בין מקומות שונים בעולם נהיה יותר ויותר קל. אנשים בעולם המודרני נמצאים כל הזמן בתנועה ממקום אחד לאחר. דבר זה מסכן את שמירת הקשר בין אנשים שונים הרחוקים אחד מהשני מבחינה גיאוגרפית, ובכך את הסולידריות החברתית התלויה בשימור הקשרים בין אנשים. כאן נכנס הפייסבוק. על ידי שימוש בפייסבוק, אנשים יכולים להיות בקשר ולהתעדכן על מצבם של חבריהם מכל נקודה בעולם.

מחקר משנת 2007 חקר את השפעת הפייסבוק על ה"הון החברתי" של המשתמש. החוקרים הגדירו הון החברתי כ"המשאבים שנצברים דרך מערכות היחסים בין אנשים"(2), ומצאו שאכן הפייסבוק עוזר להגדיל את ההון החברתי של הפרט. מכאן ניתן ללמוד שלא רק שהפייסבוק עוזר לשמור על קשר בין אנשים, אלא הוא גם עוזר להם להרחיב את המשאבים העומדים לרשותם. למרות הביקורת על פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות שהן עלולות להחליף את הקשרים הפיזיים בין אנשים בקשרים וירטואליים לא אישיים, אותו מחקר גם מראה שפייסבוק דווקא מצליח לשמר את הקשרים בין אנשים מרוחקים, ולתחזק מערכות יחסים קיימות על בסיס יום-יומי, בתקופות שלא ניתן להפגש איתם.

דורקהיים מדבר על תופעות חברתיות שהן Sui Generis: "...כמה מאופני הפעולה או אופני החשיבה האלה רוכשים, בעקבות חזרתם, סוג של סמיכות המשקעת אותם ומבודדת אותם מהארועים המסוימים המשקיפים אותם. באופן הזה הם עוטים עליהם גוף, צורה מוחשית המיוחדת להם, ומכוננים מציאות sui generis, המובחנת ביותר מן העובדות הפרטיות המבטאות אותה" (3).כפי שניתן לראות מהנתונים על החברות בפייסבוק שהוצגו בהתחלה, פייסבוק נהיה תופעה שמגיעה לכל העולם המערבי, והחברות בפייסבוק נהיית מובן מאליו חברתי. פייסבוק כבר אינו רק עוד אתר שמקשר בין חברים, אלא הוא נהיה עולם וירטואלי בפני עצמו ובעל קיום עצמאי.

אך גם במציאות כוללות זו ישנה משמעות לאינטרקציות הפרטיות שקיימות בו. בעוד הגישה הפונקציונליסטית מסתכלת על ההשפעה של פייסבוק על החברה ככלל, בעזרת גישת האינטרקציה הסימובלית ניתן לנתח את אותם קשרים בין אישיים המתקיימים בתוך הרשת החברתית של פייסבוק.

גישת האינטרקציה הסימבולית מנתחת את האינטרקציות והסיטואציות החברתיות השונות. גישה זו רואה את החברה כאוסף של אינטרקציות בין פרטים. כל אינטרקציה היא למעשה מעשה ומתן חברתי או מאבק על הגדרות מצב משותפת, כשכל פרט רוצה שהפרשנות שלו לטיב האינטרקציה- הגדרת המצב שלו- תהיה שלטת. הפרטים מנסים ליצור רושם מסוים על האחרים על ידי הפצת סמלים שונים, בעוד שהם מנסים להבין את האמת מאחורי הרושם שהפרטים האחרים נותנים על ידי פירוש הסמלים שהם נותנים בצורה לא רצונית וסמלי סטטוס שאיתם הם מגיעים.

גופמן מציין ש"כשנכנס היחיד לסביבה חברתית מחפשים בני הסביבה מידע עליו, או בודקים את המידע הנמצא בידם[...] מידע על הפרט עוזר להגדרת המצב ומאפשר לאחרים לדעת מראש מה מצפה הוא מהם ומה יכולים הם לצפות ממנו"(4).ניתן לומר בצורה ברורה שפייסבוק מקל מאוד על תהליך זה של הגדרת המצב. בדף המשתמש של הפייסבוק ניתן לראות את המידע על אותו אדם: מיהם חבריו, אילו דברים הוא אוהב, מהם דעותיו ועוד פרטים רבים אחרים. על ידי כך ניתן לדעת מהם הציפיות ההדדיות בין שני פרטים. דוגמה בולטת מאוד היא בהגדרת "מצב מערכות היחסים" של משתמש. משתמש יכול לרשום את עצמו כ"רווק", "במערכת יחסים", "מאורס" וכו', ובכך לשדר לכל חבריו את מצבו הרומנטי, אך בעיקר ליצור הגדרת מצב משותפת בין שני אנשים בקשר לטיב יחסיהם הרומנטיים.

גופמן גם מתייחס לרעיון של "ניהול רושם": "כשמופיע הפרט לפני אחרים, ישתדל ליצור רושם כזה שיתאים לאינטרסים שלו"(5).כאשר פרט משתמש בפייסבוק, יש לו שליטה גדולה מאוד על הרושם שלו, מכיוון שהוא יכול לבחור בקפידה את מילותיו והודעותיו לחבריו, והוא אף יכול לבחור למחוק תגובות שפורסמו על ידו או עליו על ידי אחרים כטכניקת הגנה וירטואלית מאוד יעילה- כפי שגופמן מגדיר הצלת פנים כ"שימוש מתמיד באמצעי מנע כדי למנוע מצבים מביכים"(6).

בגלל העושר הויזואלי שיש באינטרנט, הפרט יכול לבחור באילו סמלים- אף במובן המילולי של הדבר- הוא מביע את עצמו. היכולת להצמיד ולהעלות תמונות, קטעי וידאו, או קישורים לאתרים מאפשרים לאדם לשדר את אותו רושם ולהציג את עצמו בצורה מסוימת. בנוסף לכך, ישנם בפייסבוק סמלי הבעה שונים (הנקראים "אמוטיקונים" או "סמיילים") שמאפשרים לפרט להציג את רגשותיו בצורה שאינה כורכה במילים, אך עדיין עוברים את הסינון הראשוני של הפרט. בכך כל הסמלים האלו נהיים סמלים שאנו מפיצים ולא סמלים שאנו נותנים(7).

הגישה הפונקציונליסטית הראתה שפייסבוק יכול להיות גורם מרכזי בשמירה על הסולידריות החברתית על ידי קישור בין אנשים למרות מגבלות של זמן ומרחב המפרידות ביניהם, וגישת האינטרקציה הסימבולית מוספיה לכך בניתוח הצורה שפייסבוק משנה את האינטרקציות הבסיסיות בין אנשים בצורות תקשורת דיגיטלית המאפשרת יותר שליטה על הגדרות המצב והרושם שאנו בוחרים להציג. בהשוואה ובחיבור בין צורות ההסתכלות של שתי גישות אלו על פייסבוק, ניתן לראות את ההשפעה הדרסטית שיש לפייסבוק על העולם החברתי המודרני של המאה ה-21. לא ניתן להכחיש את העובדה שדיגטליזציה של מערכות יחסים אנושיות מאפשרת מרחב פעולה גדול יותר לגשר בין אנשים וליצור אינטרקציות בעלות אופי חדש, וירטואלי אך פרסונלי.


(1)http://www.facebook.com/press/info.php?statistics

(2)Elison, N.B, Steinfield, C., & Lampe, C. (2007). The benefits of Facebook "friends": Social capital and college students' use of online social networking sites. Journal of Computer-Mediated Communication, 12(4), article 1. http://jcmc.indiana.edu/vol12/issue4/ellison.html.

(3)דורקהיים, אמיל. (2006). הכללים של המתודה הסוציולוגית. תל אביב: רסלינג. ע"מ 62.

(4)גופמן, אירוינג. (1993). "הצגת העצמי בחיי יום-יום" בתוך: רוט-הלר, דניאלה ונוה, ניסן (עורכים), היחיד והסדר החברתי. תל אביב: הוצאת עם עובד. ע"מ 28.

(5)שם, ע"מ 29.

(6)שם, ע"מ 31.

(7)שם, ע"מ 29.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  תיקון, לא 5 מיליארד משתמשים בפייסבוק
בן ישראל   - ‏29/‏05/‏2011 16:00 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות