בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מחלות

תרופות לטיפול בהפרעות שינה מסוכנות

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בגיליון ספטמבר של הירחון Canadian Journal of Psychiatry, עולה כי שימוש בתרופות שינה ומרגיעים עדינים מגביר את הסיכון למוות מוקדם ביותר משליש, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים כולל דיכאון.

לדברי החוקרים, השימוש בתרופות מרגיעות נקשר בסיכונים אפשריים ואין להתייחס אליו בקלות ראש. לאור הסיכון המוגבר לתמותה שנקשר בתרופות מרגיעות במחקר הנוכחי ובאחרים, מבקשים החוקרים, במידת האפשר, לנקוט בטיפול לא פרמקולוגי בניהול הפרעות שינה וחרדה.

המומחים מסכימים כי המחקר הנוכחי תומך בעדויות ממחקרים קודמים, שקשרו שימוש בהיפנוטיקה עם תמותה מוגברת.

מידת העלייה בסיכון הייתה גבוהה יחסית, הן טרם התקנון למשתנים נוספים והן אחריו. היות והמחקר הינו מעודכן ונוגע לשימוש בתרופות חדשות יותר, הוא בעל תוקף רב יותר. אך יחד עם זאת, לא ברור אלו משפחות תרופות קשורות בתמותה מוגברת.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הסיכון לתמותה הקשור בשימוש בהיפנוטיקה ובמגוון תרופות הרגעה ב-14,117 נבדקים בני 18–102 שנים (בגיל ממוצע של 44 שנים) אשר היוו חלק ממחקר ה- NPHS (National Population Health Survey) בקנדה.

הנבדקים מילאו שאלונים מדי שנתיים. שאלות שנכללו בהם היו "האם נטלת בחודש האחרון תרופות הרגעה דוגמת וליום או אטיבן?" "האם נטלת בחודש האחרון תרופות שינה ספציפיות?" במהלך 12 שנות המחקר, שכיחות השימוש בתרופות שינה נע בין 3.16% ל- 6.02%, ושכיחות השימוש בתרופות הרגעה נע בין 2.99% ל-4.60%.

שיעור התמותה הכללי שנצפה בכל המחקר עמד על 11.55%. שיעור זה עמד על 15.66% בקרב אלו שדיווחו כי נטלו תרופות הרגעה או שינה לטפל בחרדה או באינסומניה לפחות אחת לחודש לפני כל שאלון לעומת 10.52% בקרב אלו שלא השתמשו בתרופות אלו.

עבור אלו שדיווחו על שימוש בתרופות אלו בחודש האחרון, הסיכויים הבלתי מותאמים לתמותה היו פי 3.22, מאלו אשר לא דיווחו על שימוש בחודש האחרון טרם מילוי השאלון. יחס הסיכויים היה קטן יותר אך נותר משמעותי לאחר תקנון לערפלנים חשובים, כולל שימוש באלכוהול, עישון, בריאות גופנית, מידת פעילות גופנית ונוכחות או העדר דיכאון.

החוקרים מציינים כי ממצאיהם ייחודים בכך שהם מדגימים סיכון מוגבר לתמותה אשר נותר מובהק גם לאחר תקנון לדיכאון.

 

פגיעה קוגניטיבית וריאתית

מספר הסברים קיימים לסיכון המוגבר שנצפה למוות מוקדם בשימוש בתרופות הרגעה. לדוגמא, בנזודיאזפינים, המצויים בשימוש שכיח בהפרעות חרדה או שינה, עלולים לפגוע בזמן התגובה, בקואורדינציה הפסיכו-מוטורית, בערנות, בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים נוספים, וכך להוביל לנפילות ולתאונות אחרות. כמו כן תרופות אלו מסוגלות לדכא את מערכת הנשימה, וכך להחריף הפרעות נשימה הקשורות בשינה, בייחוד בחולי מחלת ריאות חסימתית כרונית או אי ספיקת לב. בנוסף אלו הסובלים מחרדה או מהפרעות שינה נוטים לטפל בעצמם באמצעות אלכוהול או בתרופות אחרות, אשר עלולות להגביר את ההשפעות המדכאות של בנזודיאזפינים.

במחקר הנוכחי סיבות המוות העיקריות שנקשרו עם שימוש במרגיעים היו סרטן ומחלות קרדיו-וסקולאריות או ריאתיות. על אף שממצאים אלו אינם מאפשרים הסקה סיבתית, הם מציעים יעדי מחקר אפשריים שיסייעו בהבנת מנגנונים המובילים למוות מוקדם באלו הנוטלים תרופות אלו.

בין מגבלות המחקר יש לציין הערכת השימוש בתרופות על ידי שתי שאלות בלבד, העדר קבוצת ביקורת להפרעות חרדה; והסתמכות על מידע שכלל דיווח עצמי.

החוקרים מסכמים כי על הציבור להיות מודע באופן טוב יותר לסיכונים הקשורים בתרופות מרגיעות, ומעודדים את הרופאים לשקול בזהירות סיכון לתמותה לפני מתן או חידוש מרשם לתרופות מרגיעות או תרופות שינה, ולהציע להם התערבויות לא תרופתיות במידת האפשר, דוגמת טיפולים התנהגותיים קוגניטיבים.למאגר המידע חינם לחצו
בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  בעיית חוסר שינה
חנה   - ‏22/‏04/‏2011 11:34 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות