בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
חגים ומועדים

צום תשעה באב זמנים

השנה יחול צום ט' באב ביום ב', ח' מנחם אב ה'תש"ע (19 ביולי, 2010) ויסתיים ביום ג', ט' מנחם אב ה'תש"ע (20 ביולי, 2010)

  • כניסת הצום
  • ירושלים: 19:49
  • תל אביב: 19:46
  • חיפה :    19:47      
  • באר שבע:19:44


    צאת הצום
  • ירושלים: 20:13
  • תל אביב: 20:15
  • חיפה :  20:16
  • באר שבע:19:44
  • זמני כניסת שבת וצום תשעה באב בעולם:זמנים

  • סעודה המפסקת:

    נהוג לשבת [כל הסעודה] על הארץ (בהפסק איזה דבר) ואין חולצים הנעליים. ואסור לאכול שני תבשילים, אבל פירות חיים או חמאה וגבינה חיים, אפילו כמה מינים, מותר. ואסור לשתות משקאות חריפים, וקפה או תה מותר. לא ישבו לאכול שלושה ביחד, ואם אכלו – לא יזמנו. ומותר לאכול עד השקיעה (בתל-אביב: 19:40). נוהגים לאכול [בסוף הסעודה – פת טבולה באפר. וכן] ביצה קשה וקרה טבולה באפר, על-שם הכתוב "ויגרס בחצץ שיני, הכפישני באפר". ואם אוכלים תבשיל בסעודה המפסקת, יש נוהגים לאכול את הביצה אחרי ברכת המזון [וכנראה לא נפוץ בין אנ"ש להקל בזה].

    יום חמישי
    ט' במנחם-אב – תענית

    ביום רביעי לפנות ערב, חולצים נעליים ומסירים את הפרוכת 9 [וכיסויי הבימה ועמוד-הש"ץ].

    בתשעה באב נועלים נעלי גומי ובד או סנדל שאינו של עור, ודלא כהמחמירים בזה.

    מדליקים אור רק כפי הנחוץ לתפילה ולקריאת הקינות, ולא יותר.

    יושבים על הארץ (בהפסק איזה דבר) וקוראים 'איכה'. בכל פרק המתחיל 'איכה' מגביהים את הקול יותר. פסוק 'השיבנו' האחרון, אומר הקהל בקול רם יחד עם החזן.

    בספר-המנהגים מובא סיפור על הרה"צ מרוז'ין וחסידיו, בקשר לזריקת 'בערעלאך' ומעשי שובבות בתשעה באב. כנראה הובאו הדברים כדי שלא ירבו באבֵלות יותר מדאי.

    אחר הקינות – 'ואתה קדוש', קדיש שלם ללא תתקבל. עלינו, קדיש יתום.

    אבֵל בתוך ה'שבעה' רשאי ללכת לבית-הכנסת בלילה וביום עד גמר הקינות.

    (וראה להלן, לאחר תפילת שחרית, פרטי איסור 'שאלת שלום' בתשעה באב).

    תלמוד תורה:

    "אפילו בתשעה באב, ש"אסור לקרות בתורה… משום שנאמר 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'" – חייבים ללמוד תורה בכל רגע ורגע, אלא שהלימוד הוא בחלקי התורה המתאימים ליום זה".

    כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב מדרש 'איכה רבה', וסוגיית 'רבי יוחנן' דפרק הניזקין (גיטין נה סע"ב – נח סע"א).

    גם במשך המעת-לעת דתשעה באב יש לערוך 'סיום' (על מסכת מועד-קטן, שהוא מהעניינים המותרים ללמוד ביום זה).

    "בנוגע ללימודי יארצייט בתשעה באב: עד חצות היום (12:47 באזור המרכז)– לימוד משניות דאחרי התפילה הוא בפרקי דתענית ומועד-קטן (פרק ג) הידועים, ולאחר חצות היום – נוהגים בזה כמו בשאר השיעורים, היינו שהעוסק בזה בכל ימות השנה שומר עליהם גם בתשעה באב".

    לעניין לימוד חסידות, משמע שמותר.

    אין נוהגים לישון על הארץ, או לשים אבן תחת הראש.

    שחרית:

    שיעור נטילת-ידיים שחרית בתשעה באב – רק עד קשרי האצבעות. אם יש לכלוך על-גבי העיניים והרגילות היא לשטוף לכלוך זה במים – מותר.

    אין מברכים "שעשה לי כל צורכי" עד למחרתו.

    בשחרית אין מניחים טלית ותפילין. אין אוחזים את הציציות ב'ברוך שאמר' ובקריאת-שמע.

    כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה לובש הטלית בבוקר ופושטו, ואחר-כך מניח התפילין ומתפלל בהן – כל זה בחדרו, שלא ירגישו בדבר. ובעת שהתפללו – אמר תהילים וכיוצא בזה.

    הש"ץ אומר 'עננו' בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. שכח לאומרה ונזכר קודם שאמר "ה'" מחתימת רפאנו – חוזר ואומר 'עננו' ו'רפאנו', ואם כבר אמר "ה'" – אומר 'עננו' בברכת 'שמע קולנו' וחותם: "ברוך אתה ה', העונה בעת צרה ושומע תפילה". שכח גם שם – אומרה כברכה בפני עצמה אחר 'שים שלום'.

    בשחרית אין נשיאת כפיים, ואין הש"ץ אומר: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו…". אין אומרים תחנון. הש"ץ אומר חצי קדיש. קוראים לשלושה אנשים בפרשת ואתחנן "כי תוליד בנים", והשלישי הוא המפטיר. חצי קדיש. הפטרה בירמיהו (ח,יג – ט,כג) "אסוף אסיפם".

    כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה עולה למפטיר. ולפעמים בשחרית וגם במנחה31.

    אמירת כל הקינות. אשרי. ובא לציון גואל, ומדלגים פסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלא תתקבל. עלינו. קדיש יתום. בסיום תפילת שחרית אין אומרים 'שיר של יום' ו'אין כאלוקינו'. לאחר מכן קורא כל אחד ואחד לעצמו 'איכה'.

    אם יש ברית-מילה, מלים אחר הקינות. האב והאם, המוהל והסנדק מותרים ללבוש בגדי שבת (אך לא נעליים) עד אחר המילה. מברכים על הכוס ונותנים לתינוקות9.

    אין 'שאלת שלום' בתשעה באב. וכן אין לומר 'בוקר טוב' וכדומה, או לשלוח שי לחברו. מי שאינו יודע מכך ונותן שלום, משיבים לו בשפה רפה ובכובד ראש, וטוב שיודיענו שתשעה באב היום.

    שיעורי תורה:

    אמירת תניא היום: לכאורה – אין בזה הגבלה, ובכל זאת עדיף לומר את השיעור היומי לפני מנחהשגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. (השלמה – מצאת הכוכבים, כרגיל).

    תהילים וחומש דחת"ת: רק לפני מנחה ואילך (השלמה – מצאת-הכוכבים, כרגיל).

    לימוד הרמב"ם: רק במוצאי היום.

    לימוד ענייני בית-הבחירה: אחרי חצות היום (והשלמה – מצאת-הכוכבים).

    עד חצות היום (12:47 בתל-אביב), אסור לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת. ואין מכינים צורכי סעודה. ואין יושבים על כיסא או ספסל.

    כתב הרבי נשיא דורנו: "לא ראיתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר הולך לבית-החיים בתשעה באב".

    מנחה:

    תפילת מנחה – בשעה מאוחרת יחסית.

    'אגרא דתעניתא' (=דמי הסעודות שנחסכו בגלל התענית) – נותנים לצדקה לפני תפילת מנחה.

    מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בברכה. קריאת-שמע (כדי לומר קריאת-שמע בתפילין, אומרים את כל שלוש הפרשיות). שיר-של-יום. אין כאלוקינו, וכל השיעורים (כולל: חת"ת. וענייני בית הבחירה) השייכים לשחרית. ואחר-כך 31 סדר תפילת מנחה: וידבר. קטורת. אשרי. חצי קדיש. קוראים 'ויחל' לשלושה אנשים, והשלישי מפטיר ב"דרשו ה' בהימצאו". יהללו. חצי קדיש. שמונה-עשרה. אומרים 'נחם' בבונה ירושלים, ו'עננו' (בתפילת לחש) ב'שומע תפילה'. שכח 'נחם' – אומרה בברכת 'שמע קולנו' אחר 'עננו', או ב'רצה' קודם 'ותחזינה', או ב'מודים' קודם 'ועל כולם', ואם שכח – אינו חוזר9. שכח 'עננו' – יאמרנה (ללא חתימה) אחר 'אלוקי נצור' קודם 'יהיו לרצון' השני.

    בחזרת הש"ץ אומר 'עננו' בין גואל לרופא, 'נחם' בבונה ירושלים, "אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו..." (או נשיאת כפים – לנוהגים אותה בכל יום. ונוטלים תחילה ידיהם עד הפרק). קדיש תתקבל. עלינו. קדיש יתוםשגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. (ופרקי המשניות דיארצייט או אבֵל, כרגיל – ראה לעיל).

    לאחר מנחה, (קודם השקיעה) מניחים תפילין דרבנו-תם ואומרים קריאת-שמע, קדש, והיה כי יביאך, ושש זכירות.

    סיום הצום באזור המרכז – בשעה 8:06 בערב.

    מוצאי הצום: "כמדומה, שבליל מוצאי תשעה באב נוטלין את הידיים ג' פעמים לסירוגין כמו נטילת ידיים שחרית, אבל בלא ברכה". הנטילה – לפני קידוש לבנה. וכן נועלים הנעליים ורוחצים הפנים תחילהשגיאה! הסימניה אינה מוגדרת., ומקדשין את הלבנה.

    בסיום קידוש לבנה (כל השנה), אומרים 'עלינו' וקדיש-יתום, אבל אין אומרים פסוקי 'אל תירא'.


     


     


  •  
    תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
     
    לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
     
      תגובות  
     




     
     
     
     

    ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


    חנות וירטואלית | בניית אתרים
    סיקום - חנות וירטואלית
    © 2018, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות