בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
עבודה וכסף

השקעות בדרום אפריקה

מטרת הסקירה היא להציג את אחד הנדבכים החשובים ביותר בכלכלת דרום אפריקה.

בפרק הזה אביא מעט רקע והסברים על השיטה שיותר משלושים מדינות בעולם עסוקות בלהעתיק אותה לכלכלותיהן. אין אפשרות במסגרת כזו להיכנס לכל הפרטים והם רבים, אבל ניתן, אני מקווה, לקבל תמונה ברורה על מהות התכנית הזו.

סקירה כללית

מאז הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו ב 27 באפריל 1994, ובמשך כמעט תריסר שנים, התחבטו ראשי המדינה והמגזרים העסקיים החשובים בשאלה, כיצד להוציא אל הפועל שיטה חברתית-כלכלית שתפצה את השחורים על אפלייתם והרחקתם מהעשייה הכלכלית המרכזית של המדינה, במשך יותר מחמישה עשורים ויש אומרים, שלוש מאות וחמישים שנה. באוויר ריחפה הסכמה רחבה, שאיוש משרות ציבוריות, מתוקף נטילת מושכות השלטון, אין בה די כדי לבנות כלכלה פורייה ויציבה ושיש למצוא דרך להכניס במהירות וביעילות כמה שיותר שחורים בחזרה למעגל הכלכלי, כדי להגדיל אותו.

עד אז, כדי להבין על קצה המזלג מה היה כאן, זכרו ש -

- השחורים היו מוגבלים ברכישת השכלה.

- השחורים היו מוגבלים בתעסוקה.

- השחורים היו מוגבלים בבעלות על חברות ועסקים.

- השחורים היו מוגבלים בתנועה ובהבעה.

- השחורים לא השתתפו בניהול המדינה - אסור היה להם לבחור ולהיבחר למוסדותיה.

וזה רק חלק קטן מרשימת האיסורים.

היו אמנם אוניברסיטאות וקולג'ים לשחורים בלבד, אבל הקיבולת שלהם הייתה מוגבלת מאוד ובנסיבות של עוני משווע ממילא מספר המועמדים שהגיע ממערכת החינוך היה קטן. הרוב יועד להיות חוטבי עצים, שואבי מים, פועלי מכרות שהניבו את עיקר התל"ג, עוזרות בית, גננים ועובדי חקלאות. בכלל, רוב הכלכלה הלבנה, הייתה עתירת כוח עבודה שחור וזול ולכן המדינה טיפחה את הבערות והנחשלות.

אם היו כהי עור שנשאו במשרות ממשלתיות, הם היו ברובם, אך לא רק, צבעונים והודים, שהיו קרבן לאותן המגבלות, אבל נוצלו בתפקידים שהלבנים לא רצו או פחדו לעשות, כמו מורים בבתי הספר של השחורים, עובדים סוציאליים בשכונותיהם, אחיות ורופאים במרפאותיהם וכיוצא באלה.

היו יוצאים מן הכלל שכן סיימו בהצלחה לימודים אקדמיים ורכשו מקצועות הנדסיים. היו רופאים ועורכי דין ואפילו כמה אנשי עסקים שחורים, שאחר כך הפכו מטבע הדברים למנהיגים, אבל מספרם היחסי היה זעיר ביחס לשיעורם של השחורים באוכלוסייה.

בשנת 2003 עבר החוק אבל רק בחודש פברואר 2007 נכנסו למעשה החוקים לתוקף עם פרסומן של התקנות בפרסום הממשלתי הרשמי. מאז המשק השרום אפריקאי לומד ומתנסה בהיבטים שונים של התכנית, לא בלי קשיים והתפתלויות, עם הרבה תפישות מוטעות ודעות קדומות מעוררות משקעים רגשיים. קשה לאיש העסקים הדרום אפריקאי הממוצע לעכל את רמת התחכום והמורכבות של התחיקה, אבל יש יותר ויותר סימנים המעידים שלאט, לאט יותר ויותר חברות עסוקות בהתיישרות לפי מידתה.

מה זה BBBEE?

BROAD BASE- רחב בסיס, כוללני, מקיף את כל האומה;

BLACK - לפי החקיקה, הוכרו כשחורים, כל מי שהם אפריקנים, צבעונים והודים, אשר היו אזרחי דרום אפריקה לפני 27 באפריל 1994. בשנת 2008 הכיר בית המשפט הגבוה לצדק בזכותם של אזרחי דרום אפריקה ממוצא סיני ככאלה שזכאים לכל הזכויות המוקנות לשחורים לפי החקיקה הזו;

ECONOMIC EMPOWERMENT - התחזקות כלכלית. זה די ברור. חשוב להבין כי המטרה המעשית והמדידה, היא גידול בתל"ג.

המסר העיקרי של החקיקה והפילוסופיה מאחוריה הם שמטרתם לחזק את הכלכלה של המדינה ובכך לסייע ישירות או בעקיפין לכל אחד ואחד מאזרחיה, בלי הבדל גזע, דת, מוצא ומין. זה ה- BROAD BASE. בפועל זה אומר שכדי להשיג צמיחה כלכלית אמיתית, יש לעודד את השחורים להיכנס למעגל העסקים ולהגדיל את תרומתם לכלכלה הממוסדת, כלומר להגדיל את העוגה הכלכלית. אם התכנית הייתה רק להחליף לבנים בשחורים, למעשה לא יושג דבר מהמטרה העיקרית. ממילא, וזאת צריך לזכור שוב ושוב, שהלבנים הם בסך הכול קצת פחות מ10% מכלל האוכלוסייה. כך שגם אם תיאורטית, השחורים יסלקו את כל הלבנים ממשרותיהם ומעסקיהם ובה בעת לא יבנו יכולות בקרב עצמם - ראו מקרה זימבבווה - סופם חורבן כלכלי. את זה, מנדלה וחבריו לשלטון הבינו מהרגע הראשון ורצו למנוע.

עוד נקודה חשובה בקשר לראייה הרחבה של הדברים - היא הולכת יד ביד עם השקפה ומדינה דמוקרטית, שעל חוקתה המתקדמת הם עמלו שנים אחדות לפני שנטלו את השלטון. הצמא של השחורים של דרום אפריקה, בניגוד לרוב מדינות אפריקה האחרות, לדמוקרטיה והנחישות שלהם להחיל אותה, מרחפת גם מעל חקיקת ה- BBBEE ורק בהקשר הזה יש להבין אותה.

וצריך לדעת זאת - החקיקה הזו אינה מחייבת את המגזר הפרטי. לפחות לא בצורה ישירה. היא יוצרת מבנה שבו חברות מצטרפות לתהליך מבחירה. לעיתים קרובות, "הבחירה" הזו נובעת מאילוץ להישאר תחרותי, לשמור על לקוח גדול שעובר תהליך BBBEE ודורש מספקיו להתאים את עצמם לדרישות הרכש המעדיף שלו או לאבד אותו כלקוח. החקיקה מחייבת את גורמי הממשלה בלבד. הם חייבים לפי לשון החוק, "לקחת בחשבון את דרגת ה- BBBEE של חברה" בבואם לשקול מתן רישיונות וזיכיונות ממשלתיים שונים [כמו כרייה למשל], או בעיצוב מדיניות הרכש המעדיפה שלהם, או בשקילת הצעותיהן של חברות לרכישת רכוש ממשלתי, או בעת בחינת הצעותיהן של חברות להיכנס לשותפות [PUBLIC PRIVATE PARTNERSHIP] עם גורם ממשלתי. אז נוצר מצב, שבו החברות הגדולות, שסוחרות עם הממשלה, הן שהתחילו עם התהליך והן שמגלגלות את הלחץ כלפי מטה. בסוף זה יגיע לכל חברה בצורה זו או אחרת.

אז איך ה BBBEE הזה עובד?

ישנם שני מושגים עיקריים שיש לזכור - האחד הוא "כרטיס הניקוד" או ה- "SCORECARD" והשני הוא " דרגת ה BBBEE" או "THE BBBEE LEVEL". כרטיס הניקוד הוא הכלי שבאמצעותו אוספת חברה את נקודות הזיכוי שלה - עד 100 נקודות, על פני שבעה מרכיבים או תחומים שונים ודרגת ה- BBBEE שלה נקבעת בהתאם לניקוד שנצבר בכרטיס הניקוד והיא שמקנה לה את זכויותיה. במילים אחרות - כרטיס הניקוד הוא מכלול החובות של החברה כלפי ה- BBBEE ודרגתה, ככל שתהיה גבוהה בין דרגה 8 הנמוכה ל 1 הגבוהה ביותר, כך תקנה לה יותר הטבות.

עוד דבר אחד חשוב ביותר לאנשי עסקים לדעת ולזכור לפני שנכנסים לאיך - במציאות שבה המגזר הפרטי כולו עסוק בצבירת נקודות ובטיפוס במעלה הטבלה, דרגת ה BBBEE היא דרגת התחרותיות של העסק ואסטרטגיית ה- BBBEE הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית. מי שלא מבין את זה ומתעסק בשאלות שוליות כמו למה ומדוע, מבזבז זמן יקר, שבו המתחרים שלו עסוקים בלהתיישר לפי החקיקה ולצבור יתרון תחרותי במאבק על הלקוח.

כרטיס הניקוד בנוי משבעה מרכיבים כשהתייחסות לכל השבעה מחייבים רק את החברות הגדולות - שמחזורן גדול מ 35 מיליון ראנד בשנה. חברה בינונית מוגדרת בין 5 ל 35 מיליון ראנד בשנה והיא יכולה לצבור נקודות רק בארבעה מרכיבים לפי בחירתה. דבר שרבים לא יודעים הוא, שהחברות הקטנות, כל עסק שמחזורו השנתי מתחת ל 5 מיליון ראנד, זכאי אוטומטית לדרגה 4 בטבלת ה- BBBEE שהיא דרגה מאוד נוחה להיות בה ועל משמעותה עוד אפרט למטה.

זו דווקא נקודה מעניינת מאוד - המגזר העסקי הוא עדיין רובו בבעלות הלבנים, ובכלל זה גם מגזר העסקים הקטנים, המהווה יותר משמונים אחוזים מכלל העסקים במדינה. כלומר שמונים אחוז מהעסקים הקטנים וכל אלה שבבעלות של לבנים, מקבלים אוטומטית דרגת BBBEE גבוהה למדי, בלי לעשות כלום. למה? כי אבות התחיקה [השחורים] הבינו יפה כי מגזר העסקים הקטנים מעסיק קרוב לשליש מהעובדים במשק ודרכו עשוי להתרחש הגידול המהיר ביותר של הכלכלה. אל דאגה, בכל זאת דחיפה קטנה לשחורים - אם אתה שחור בעל עסק קטן, אתה מקבל אוטומטית דרגה אחת יותר - דרגה 3.

רק 4% מהחברות בדרום אפריקה יש להן מחזור שנתי של מעל 35 מיליון ראנד. בכל זאת, בואו נעבור על כרטיס הניקוד, כדי להבין את המהות והטכניקה של צבירת נקודות זכות, מה שמחייב אותנו להביט אל כל שבעת המרכיבים.

שבעת המרכיבים של כרטיס הניקוד* - THE 7 ELEMENTS OF THE SCORECARD

בעלות OWNERSHIP -

כמה אחוזי בעלות ושליטה יש לשחורים בחברה וכמה מהם הן נשים שחורות. מירב הנקודות לצבירה - 20. היעד הוא 25% ועוד קול אחד. [כלומר אם יש כיום לשחורים 25.1% מניות שליטה, החברה זכאית למלוא 20 הנקודות].

ניהול [בכיר] MANAGEMENT -

מירב הנקודות לצבירה הוא 10 אם לפחות 50.1% מההנהלה הבכירה הם שחורים.

שוויון הזדמנויות בתעסוקה EMPLOYMENT EQUITY -

מירב הנקודות לצבירה הוא 15 אם כיום לפחות 40% מהעובדים הם שחורים ואחרי 2012 70%.

פיתוח כישוריםSKILLS DEVELOPMENT -

מירב הנקודות לצבירה הוא 15 אם כיום 2% מעלות השכר בחברה מוצא לצורך הכשרה מקצועית, אימון, לימודים לעובדים השחורים של החברה ו- 3% אחרי 2012.

מדיניות רכש מעדיפה PREFERENTIAL PROCUREMENT -

מירב הנקודות לצבירה הוא 20 נקודות אם כיום לפחות 40% מהרכישות של החברה הן מספקים שהם BBBEE ו 50% אחרי 2012.

פיתוח עסקים ENTERPRISE DEVELOPMENT -

מירב הנקודות לצבירה הוא 15 נקודות אם כיום לפחות 2% מהרווח נטו אחרי מס של החברה מוצא על עידוד עסקים [קטנים] בבעלות שחורה ו- 3% אחרי 2012.

פיתוח חברתי-כלכלי SOCIO-ECONOMIC DEVELOPMENT -

מירב הנקודות לצבירה הוא 5 נקודות אם לפחות 1% מהרווח נטו אחרי מס של החברה מוצא על עידוד תכניות חברתיות שמהן נהנים לפחות 75% שחורים. [זה על פי רוב סעיף התרומות והתמיכות של החברה].

לחברה בינונית כל מרכיב שווה 25 נקודות והואיל והיא יכולה לבחור 4 מרכיבים ועליהם לקבל ניקוד היא יכולה להגיע ל 100 הנקודות המרביות.

ניתן להשיג יותר מ 100 נקודות הודות לתוספת ניקוד המוענקת בכל המרכיבים להשתתפותם של נשים ונכים.

*הערה לסדר: הטבלאות והנוסחאות הרשמיות יותר מפורטות וגם הניקוד בכל מרכיב נחלקות בין תתי סעיפים שונים. למען ההסבר הקולח לא נכנסתי לפרטים הללו.

טבלת דירוג ה- BBBEE - THE BBBEE STATUS LEVEL

טבלת הדירוג מעניקה לחברה שני מדדים - האחד הוא דרגה כללית בסולם מעמד ה- BBBEE שלה שמקנה לה יתרון או חיסרון מול מתחריה; והשני הוא דרגת ההכרה ברכש ממנה. זו נקודה חשובה ביותר שקושרת למעשה בין החברות דרך מרכיב הרכישה המעדיפה על כרטיס הניקוד. ככל שדרגת ה-BBBEE של החברה גבוה יותר, כך עולה הערך הכספי של הסחורה או השירותים הנרכשים ממנה לצורך צבירת הניקוד במרכיב הרכישה המעדיפה של החברה הרוכשת.

והנה מרכיב התחרותיות - אם לשתי חברות שוויון, או אפילו דמיון במחיר, באיכות וברמת השירות, שהם שלושת השיקולים הקלאסיים ברכישה, השיקול הרביעי , הנוסף, המייחד את כלכלת דרום אפריקה כיום יהיה מעמד ה-BBBEE של החברה.

להלן טבלת הדירוג -

דרגה 1 - מעל 100 נקודות - ערך קנייה 135% [כלומר כל 100 ראנד שלקוח רוכש מהחברה הזו "שווים" לצורך BBBEE 135 ראנד].

דרגה 2 - 100> 85> נקודות - ערך קנייה 125%

דרגה 3 - 85> 75> נקודות - ערך קנייה 110%

דרגה 4 - 75> 65> נקודות - ערך קנייה 100%

דרגה 5 - 65> 55> נקודות - ערך קנייה 80%

דרגה 6 - 55> 45> נקודות - ערך קנייה 60%

דרגה 7 - 45> 40> נקודות - ערך קנייה 50%

דרגה 8 - 40> 30> נקודות - ערך קנייה 10%

פחות מ 30 נקודות אינן מזכות את החברה בדירוג [NON COMPLIANT].

הדרך לחברה לקבל תעודה רשמית המציינת את דרגת ה-BBBEE שלה הוא באמצעות סוכנות מוכרזת מטעם המדינה שהוסמכה בתקנות לערוך בקורת [AUDIT] ולהנפיק פעם בשנה תעודה שתקפה 12 חודשים בלבד. בדומה לדו"חות הכספיים המבוקרים של החברה הנערכים ונחתמים בידי רואה חשבון מוסמך. כדי להגיש את החברה לביקורת ישנם יועצי BBBEE שאני אחד מהם. אנחנו עובדים עם הנהלת החברה על כרטיס הניקוד שלה. זה לוקח כמה שנים עד שחברה גדולה מטמיעה את התהליכים האלה בתוכה. בדיוק כמו תקני איכות, בטיחות ואחרים.

לא להיבהל בבקשה

זה נראה מסובך אבל רק מפני שזו תכנית שמנסה להשיג הרבה יעדים בבת אחת. אם הולכים לפי הספר, ישנן נוסחאות לחישוב כל אחד ממרכיבי כרטיס הניקוד. הנוסחאות הופכות להיות כלי ניהולי. חברה מגייסת עובדים חדשים - מנהל/ת משאבי האנוש מסתכל/ת על רשימת העובדים ובודק/ת עד כמה היא עומדת ביעדי ה-BBBEE. לחברה תכנית הכשרה שנתית - האחראי על ההדרכה מכין את התכנית ומבצע אותה לפי נוסחאות כרטיס הניקוד. הרבה חברות עברו שינויי בעלות. רבים הקימו עמותות של עובדיהן והעניקו להם בדרך זו מניות בחברה. הרבה חברות נכנסו לשותפויות עם חברות בבעלות שחורה. פיתוח עסקים קטנים, הפך למי שלקח את זה ברצינות, למנוף להתייעלות. חברות רבות מחפשות כיצד לסייע לספקים קטנים שלהם בבעלות שחורה לגדול וזה נחשב להם גם לרכישה מעדיפה וגם לפיתוח עסקים. יש חברות שעשו ניתוח עיסוקים והוציאו לבעלות עובדיהן תחומים שהיו משניים לעיסוק העיקרי שלהן. כל עוד העסקים החדשים ש"נולדו" מהחברה הראשית מקבלים חיים משל עצמם והופכים במשך השנים עצמאיים, ההשקעה נחשבת לחברה הראשית כפיתוח עסקים. יש המון מקום ליצירתיות וחדשנות, המון דרישה להדרכה והכשרה הן בתוך מקום העבודה והן מחוצה לה, כמו אימון והדרכה לבעלי עסקים קטנים, מלגות לסטודנטים, יצירת מסלולי קידום לעובדים ועוד ועוד ועוד.

כרטיס הניקוד מונע בכוונה תחילה מחברה גדולה לצבור נקודות רק על בסיס בעלות למשל. בשלב זה ברור לקורא אני מקווה, שחברה גדולה שהיא בבעלות שחורה במאה אחוז אינה יכולה לצבור נקודות המספיקות לדירוג המינימאלי רק על סמך עובדה זו, שכן מאה אחוז בעלות שחורה תעניק לה רק 20 נקודות. אפילו אם כל המנהלים שחורים בחברה הזו, היא אינה משיגה את הנקודות הדרושות לדרגה הראשונית שהן מעל 30. זה מה שעושה את החקיקה הזו למתוחכמת וחשובה וזה מה שהופך אותה לכל כך אטרקטיבית למדינות רבות אחרות - היא מאוזנת, כוללנית, מרחיקת ראות וסיכוייה להשיג את המטרה העיקרית - הרחבת המעגל הכלכלי, גבוהים מאוד.

בודאי שזו איננה אפליה, אולי אפליה מתקנת, בטוח כלכלה מתוקנת בנסיבות ההיסטוריות של דרום אפריקה.

ומה המשמעויות לחברות זרות?

יש מספר משמעויות ברורות. חברה זרה שפועלת ככזאת בדרום אפריקה אינה יכולה לשנות דבר במבנה הבעלות שלה ולכן עליה להתרכז בעשייה בכל התחומים האחרים כדי לצבור ניקוד. מבחינת מכירות לחברות דרום-אפריקאיות, יש לדעת שרק מוצרים שאינם בנמצא בשוק המקומי [וזו הגדרה די מעורפלת כי אינה לוקחת בחשבון איכויות למשל], מנוקים מסך כל הרכש של החברה המקומית לצורך חישוב החלק היחסי של קניות מחברות BBBEE. הבשורה הטובה היא, שלמי שיש טכנולוגיה מתקדמת וייחודית, או מוצר כזה, יכול ביתר קלות למכור כאן בלי שיצטרך להתמודד בכלל עם הסוגיה הזו. משמעות חשובה למי שרוצה לעשות כאן עסקים היא לברר היטב עם מי יש לכם עסק בשוק המקומי. לדעת לשאול את השאלות הנכונות לגבי שותף ו/או סוכן ו/או מפיץ מקומי. כמו שהסברתי, הרבה מנצלים את בורותם של האנשים ומציגים עצמם כחברת BBBEE רק מפני שהבעלים עמם שחורים - וכפי שראיתם, זה לא תמיד נכון. כנ"ל הפוך - אין לחשוש מלעשות עסקים עם לבנים רק בגלל שהם לבנים.. הנקודה ברורה, אני מקווה.

יש כל מיני פלחי מדיניות הנוגעים בתכנית ה BBBEE ויש להן השלכות על חברות זרות, אך שוב, קצרה היריעה מלפרטן. בגדול עדיף לעבוד עם שותף מקומי, ובתנאי שזה יכול לספק את הסחורה. או להקים חברה מקומית ובתנאי שיש יכולות מקומיות לנהל אותה כיאות. יצרנים צריכים לשקול ברצינות להעביר קווי ייצור לכאן. חלק ממדיניות הממשלה היא להעדיף כמובן תוצרת מקומית. יש על זה המון דגש ונעשית הרבה עבודה להכניס את זה למדיניות הרכש של הממשלה וחברות ממשלתיות. הממשלה גם עזרת הרבה וחברתנו INNOVATIVE DEVELOPMENTS SA מסייעת לחברות זרות גם בתחומים האלה.
באדיבות אתר מאמרים
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות