בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
בריאות הנפש

פחד, לחץ והתרגזות יכולים לגרום למוות פתאומי

למרות ששיעורי התמותה ממחלות כלי הדם והלב (מחלות קרדיו-ואסקולריות ) נמצאות בעשור האחרון בישראל בירידה, הן עדיין מהוות גורם תמותה ראשי מבין כל המחלות . באדיבות:להיות בריא

 שיעורי התמותה ממחלות מושפעים משורה ארוכה של נתונים, כגון נתונים גיאוגרפיים (ארצות מתפתחות לעומת ארצות מפותחות), מין החולה , נתונים כלכליים ורמת ההשכלה , מצב משפחתי , נתונים אישיותיים ועוד. המחקר הרפואי המודרני מתמקד באיתור הגורמים המשפיעים על שיעורי התמותה , בעיקר כדי להדגיש את הצורך במניעת המחלות . לפי בדיקת נתוני התמותה בארה"ב נמצא כי 36.3 אחוז מכלל מקרי התמותה לשנת 2004 היו קשורים למחלות כלי הדם והלב, דהיינו כל אדם שלישי בארה"ב מת בגלל סיבה הקשורה לאחת המחלות של כלי הדם והלב . בישראל הנתונים דומים למדי לאלה שבארה"ב. מדובר בשעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית מאשר שיעורי התמותה מסרטן וממחלות קשות אחרות. אי לכך , סוגיית המניעה של מחלות כלי הדם והלב מהווה אתגר עבור המחקר הרפואי המודרני.

כיום כבר ידוע שקיימים גורמי סיכון אחדים הקשורים לאירוע של מחלות כלי הדם והלב, והמחקרים השונים עוסקים בניסיון מתמיד לאפיין ולהגדיר באופן מדויק יותר את מידת התרומה של כל אחד מגורמי הסיכון. חלק מגורמי הסיכון הינם מוכרים וברורים: הנתונים התורשתיים של כל אחד מאתנו , רמת השומנים בדם , לחץ דם , עישון, גיל ומסת הגוף (משקל ביחס לגובה) . אולם קיימים גורמי סיכון נוספים שלא ניתנים להגדרה מדויקת ואובייקטיבית , כמו מבנה אישיותו של האדם , כמות ועוצמות הדחק (סטרס, לחץ) שאדם מסוים חשוף להם , ומשתנים פסיכולוגיים נוספים כמו חרדה , דיכאון ועוצמות של כעס ו/או תוקפנות שהאדם אוגר בתוכו. האם המשפט "למות מפחד" או "למות מכעס" הנו אמרה סתמית או שיש מאחוריה מציאות ? התשובה היא בהחלט כן, חרדה, פחד או סטרס יכולים לגרום למות פתאומי, אולם גם התקף זעם או אגירה מתמשכת של כעס או עוינות כלפי אדם מסוים או קבוצת אנשים יכולים להיות סיבה להתקף לב ולמוות פתאומי. חקירת גורמי הסיכון הפסיכולוגיים לתחלואה ממחלות כלי הדם והלב זוכה לתאוצה בשנים האחרונות בעיקר בזכות המידע והמחקרים העדכניים המצטברים בנדון.

בראשית השנה הנוכחית התפרסמה בארה"ב, בכתב עת רפואי מדעי, עבודת מחקר מהפכנית . המחקר מגיע למסקנה נחרצת כי קיים קשר הדוק בין חרדה לבין אירוע של אוטם שריר הלב (התקף לב) בקרב גברים . ממצא זה לא היה מהווה חידוש מסעיר אלולי הגיע המחקר למסקנה כי חרדה קשורה להתקף לב באופן בלתי תלוי בגיל , השכלה , מצב משפחתי , מסת גוף , לחץ דם ושומנים בדם . משמעות הממצא הינה שמצב חרדה כשלעצמו , ללא תלות בנתונים נוספים , מהווה גורם סיכון לאירוע של אוטם שריר הלב . המחקר נערך במשך 12.4 שנים על 735 גברים בני 60 , ללא עבר של מחלת לב . בדומה , בשנת 2005 התפרסם מחקר שנערך בקרב 72,359 נשים ללא עבר של מחלות לב . המחקר בדק את השפעת החרדה על מחלות כלי הדם והלב במשך 12 שנה, ובמיוחד על התרחשות של מוות פתאומי מאחת המחלות בתחום הקרדיולוגי. גם ממצאי מחקר זה מאשרים כי בקרב נשים חרדתיות קיים סיכון משמעותי מוגבר להתרחשות מוות פתאומי בהשוואה לנשים חרדתיות פחות .

על המנגנון הביולוגי כיצד גורמת החרדה לנזקים בתחום כלי הדם והלב (ולעיתים אף למוות פתאומי) קיימים הסברים רפואיים בדוקים . חשוב לציין , כי ברב המכריע של המקרים קיים נתון מוקדם שלא תמיד הנו ידוע לחולה – היצרות של כלי הדם כתוצאה מהצטברות של שומנים על הדפנות (טרשת עורקים) . במצב של פחד פתאומי מתרחשת בגוף שרשרת של תגובות פיסיולוגיות בתחום מערכת העצבים הסימפאתטית , שכל אחת מהן תורמת את חלקה לאירוע של אוטם שריר הלב (התקף לב). נוסף להתכווצות של כלי הדם וגם כתוצאה מכך חל צמצום ניכר בכמות הדם המגיעה אל הלב. במקביל מתרחשת גם הפרשה מוגברת של הורמונים , בעיקר אדרנלין ונוראדרנלין שמאיצות את קצב פעילות הלב . כשכל הפעולות הנ"ל מתרחשות בבת אחת תוך פרק זמן קצר , הלב לא עומד בעומס וקורס.

החרדה הינה ביטוי פסיכולוגי הקשור למצוקה , במקביל לה או באופן בלתי תלוי בחרדה יכולים להתקיים מצבים פסיכולוגיים נוספים , כגון דחק (לחץ – סטרס) , דיכאון , תחושות כעס ו/או תוקפנות וכו' . בד"כ מצב של דחק קודם למצב של חרדה , דהיינו החרדה או הפחד הינם תוצאה של דחק. בדומה לחרדה , גם מצבים של דחק , דיכאון, תחושות של כעס ו/או תוקפנות קשורים להתרחשות של מחלות כלי הדם והלב, וכיום כבר ידוע שרמת הסיכון שבמשתנים הפסיכולוגיים הנ"ל אינה פחותה מרמת הסיכון שבמשתנים ידועים כמו לחץ דם גבוה, עישון, עודף משקל או שומנים בדם. נוסף לכך כבר ידוע כי קיימים הבדלים בין נשים וגברים על אופן ההשפעה של המשתנים הפסיכולוגיים על התרחשות של מחלות כלי הדם והלב. קבוצת חוקרים ישראלים פרסמה לפני שנה מחקר שבו שוב הוכח כי כעס (התרגזות) קשורים להתקף לב.

שאלת ה"ביצה והתרנגולת" או "מה גרם למה" הינה מרכזית בעיסוק בנושא הקשר בין פסיכולוגיה לבין מחלות כלי הדם והלב. חלק מהחולים סבלו לפחות מאחת התופעות הפסיכולוגיות הנ"ל לפני התרחשות המחלה, ואצל חלק אחר מהחולים התופעות הנ"ל מופיעות בעקבות המחלה. הבנה טובה יותר של הקשר בין התופעות הפסיכולוגיות שצוינו לבין התרחשות של אחת ממחלות כלי הדם והלב נחוצה למניעת המחלה. בנוסף, הבנה טובה יותר של מצבו הפסיכולוגי של האדם שכבר לקה באחת המחלות של כלי הדם והלב מהווה נתון חשוב ביותר בתהליך השיקום לאחר התרחשות המחלה .

בין אם תופעות הדחק, החרדה , הדיכאון או הכעס הינן הגורם למחלות כלי הדם והלב או התוצאה שלהן, בכל מקרה מדובר במצב הדורש התייחסות טיפולית. קיימות אפשרויות שונות להתמודד עם חרדה, דחק, דיכאון, תחושות של כעס ו/או תוקפנות, כשהאפשרות השכיחה והמוכרת היא הטיפול התרופתי . טיפול כזה משיג ברב המקרים תוצאות מהירות באופן יחסי, אבל יש לו גם מחיר – תופעות לוואי והתמכרות. רב האנשים פונים בד"כ לרופא המשפחה כדי להשיג הקלה בתחושת החרדה או הדיכאון, ולא כדי למנוע אירוע של התקף לב. המודעות לצורך לנקוט באמצעים מעשיים על מנת למנוע מחלות כלי הדם והלב עדיין אינה מפותחת דיה לא בישראל ולא בעולם המערבי. הרבה אנשים מסתפקים בנטילת כדורי אספירין כאמצעי לדילול הדם , מעטים מדי עוסקים בפעילות גופנית סדירה ומעטים מדי עושים צעדים מעשיים כדי להשפיע על המשתנים הפסיכולוגיים הקשורים לסכנת אירוע של מחלה בתחום הקרדיולוגי.

בנוסף לטיפול התרופתי ידוע שפעילות גופנית הוכיחה את עצמה כיעילה במניעת מחלות קרדיולוגיות, וכך גם תהליך של טיפול פסיכולוגי שיחתי . החל משנות השישים של המאה הקודמת נכנס בהדרגה לשימוש אמצעי נוסף מתחום הפסיכופיסיולוגיה, שהוכיח את עצמו כיעיל בהפחתה של חרדה, דחק, דיכאון, כעס ו/או תוקפנות – הביופידבק (משוב ביולוגי). השיטה נחשבת ע"י רבים כ- "הטיפול" של המאה ה-21 . מדובר בקבוצה של אמצעים המשלבים מרכיבים מתחום הרפואה , הפסיכולוגיה והמחשבים, כשהמשותף להם מתן משוב על תהליכים גופניים. המטופל מחובר אל המחשב באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות אצבעותיו ועוקב אחר תצוגה גראפית ושמיעתית שוטפת בזמן אמת של תגובותיו הגופניות אשר מוצגות על מסך המחשב . תגובות אלה משקפות תהליכי נשימה , פעימות לב , טמפרטורה , גלי מוח , מתח שרירים , הזעה וכו'. כל המדדים האלה משקפים גם מצבים פסיכולוגיים כמו חרדה, מתח, תיסכול, כעס וכו'. בעזרת המשוב שהמטופל מקבל על מסך המחשב והתהליך הטיפולי המתקיים בין המטפל )פסיכולוג) והמטופל , מתרחש תהליך שמטרתו רכישה של שליטה על התגובות (התנהגות) וכתוצאה מכך גם שינוי שלהן בכיוון הרצוי . הטיפול בביופידבק מתייחס לגוף ולנפש כקשורים הדדית ופועלים בתיאום הדוק ולא תמיד מודע ביניהם, כך ששינוי באחד מהם בהכרח גורר גם שינוי בשני. מדובר בכלי טיפולי שניתן לעשות בו שימושים שונים ומגוונים, כשהתהליך הטיפולי שואף להיות קצר-מועד. כיום כבר ידוע שהתהליך הטיפולי הנכון בביופידבק הנו שילוב בין תהליך של טיפול פסיכולוגי במקביל לשימוש בטכניקות שונות באמצעות המחשב , דהיינו הביופידבק .

במחקרים המדעיים העדכניים החוקרים את יעילות הטיפול בביופידבק בתחום מחלות כלי הדם והלב קיימת תשומת לב מיוחדת במדד של השתנות פעימות הלב (HRV). נמצא כי אירוע של אוטם שריר הלב קשור לירידה במדד הזה , ולהפך. מטרת התהליך הטיפולי באמצעות ביופידבק להשיג שינוי (עליה) בהשתנות – גמישות פעימות הלב וכך לצמצם את הסיכון לאירוע ההתקף. התהליך הטיפולי באמצעות ביופידבק אינו מהווה רק טיפול (תיקון) לבעיה רפואית קיימת, אלא מהווה גם אמצעי לשינוי התנהגות ולשינוי הדפוסים הפסיכולוגיים וההרגלים השליליים שגרמו- תרמו לאירוע המחלה. המכון לביופידבק הפועל במרכז הרפואי תל השומר למעלה מ-15 שנה ומתבצעים בו כ- 3500 טיפולי ביופידבק לשנה, פועל בקשר הדוק עם המערך הקרדיולוגי שבבית החולים. הטיפולים בתחום הקרדיולוגי במכון מתבצעים ע"י צוות פסיכולוגים בכירים, ומיועדים הן למטרות מניעה והן כדי להשיג שיפור בתהליך השיקומי לאחר אירוע המחלה. לפי המחקרים השונים, השינויים שהושגו במהלך הטיפול נשמרים לאורך כל החיים. באדיבות:להיות בריא

לאתר ביו-פידבק במרכז הרפואי שיבא - http://www.sheba.co.il/h/893/

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות