בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
בריאות הנפש

ההגדרה

תכופות אנו מכלים אנרגיה רבה בניסיון להגדיר את עצמנו. למעשה, החיפוש אחרי ההגדרה ותחימת עצמנו נמצאים במרכז המאמץ רב השנים שלנו מאת:טל רביד
אז מי אני זה או זה? זו או זו? ואולי גם וגם...

קודם אני ילד, תלמיד, בן, זכר, חבר, חייל, סטודנט, בעל מקצוע מסוים, בעל, אבא ועוד ועוד. לכל הגדרה ישנו מאפיין, חובות , זכויות, גבולות. מרצון אנו מאכסנים את עצמנו בתוך תבניות, שנוצקו מראש, לרוב על ידי אחרים. כל מה שנותר לנו לכאורה הוא רק להוסיף גוון וצבע ייחודי לנו, אם בכלל. אך ההגדרה נותרת בעינה.
אחיזה בשפע הגדרות ראויות מאותה קבוצה או תבנית, היא עדות להצלחתנו ותפארתנו; היא גם אשת קריירה מצליחה ועשירה, גם אמא למופת וגם טיילת גזעית בטיולי ג'יפים במישורי בוכרה וביערות ברזיל לנשים בלבד.
החיפוש אחרי ההגדרה ומיצובנו בתוכה הוא משימת חיים. אנו יוצרים את התדמית של עצמנו, תהא זו התדמית החיצונית או הפנימית שלנו. אנו עוסקים בהגדרת זהות ובעיצובה בחיים האישיים, בחיים המקצועיים, במקום המגורים שלנו, במקום העבודה. ישנה זהות אינטרנטית החשובה גם היא למיצובנו וזהות הורית וזהות מינית וזהות דתית.
בדרך אל האושר, אנו מסכימים לקבע את עצמנו, להתבקבק לתוך מסגרות, שלא אחת מרסנות ומקבעות אותנו.
הצורך לחנות בתוך מסגרת, לבנות לעצמנו שם, לטפח מעמד, להגדיר זהות הוא מאפיין אנושי אבולוציוני.
האם בתהליך התפתחותנו אנו מסוגלים להשתחרר ולו במעט מצורך זה? לשחרר עצמנו קמעה מהצורך להיות מזוהים ומוגדרים?

מתוך ההכרות האינטימית של כל אדם עם עצמו, במצבים שונים, לאורך הזמן - מבעבעת בתוכנו ההכרה שיש לנו צדדים מגוונים, צרכים שופעים, פנים רבות.
לעתים קרובות לא מסתדרות ההגדרות המקובעות שלנו, אלו שאנו כה עמלים להשיגם, עם הגילוי הפנימי העמוק שלנו. למעשה, כמעט תמיד ישנם בנו צדדים , מאפיינים ורצונות שבחרנו להחניק, שוויתרנו עליהם מראש, שבחרנו לא להגשימם.
ויתור על עצמי מדעת הוא מחיר השתייכותנו...לחברה.
ויתור העולה לנו ביוקר בתחושת פספוס, החמצה, אי שביעות רצון.
ההכרה במידת ייחודיותנו מפגישה אותנו עם בדידות קיומית - שהרי עם כל כמיהתנו האין-סופית לקשר ולביחד - הרי שמעצם העובדה שאף אחד אחר מלבדנו אינו רואה את העולם כמונו, בתמהיל המלא המרכיב את נפשנו - מותירה אותנו מאד לבד.
אולם אם נביט באומץ בלבד זה ונרשה לעצמנו להיות בו בלי לפחד, נוכל להכיר בככות שלנו (Suchness) בהיותנו "ככה" בלי כל צורך בהגדרות מקבעות.
כפי שפרח הלילך הוא פרח הלילך והכלב מוקי הוא הכלב מוקי כך גם טל הוא טל, חגית היא חגית ועידן הוא עידן.
הכרה זו היא ההפך מבדידות, שכן היא מקרבת אותנו אל עצמנו וגורמת לנו להיות יותר מי שאנחנו. אין היא מרחיקה אותנו מהחברה ותכופות דווקא מקרבת, שכן אותנטיות היא תכונה אהובה, כשמוסרים תכריכי הפרסונה.

אז מי אני, אתה ואת - מה זה בעצם כלכך משנה לעזאזל? העיקר שהננו.

ההפרדות מהגדרות אינה פשוטה, ובוודאי שאינה מוחלטת או תמידית - אבל היא מרחיבה אותנו ומאפשרת לנו לממש יותר את הפוטנציאל האנושי שלנו.
אין לנו הרבה אפשרויות מלבד להתקיים בככות שלנו בשלום. כי כל אחד מאתנו הוא בדיוק מי שהוא וגם ההסתתרות אחרי הפסוודו-ביטחון שמעניקות לנו ההגדרות המקובעות ביותר אינה תחליף לתחושת החרות הפנימית אותה חש אדם הגר בתוך עצמו.מאת:טל רביד
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  יפה
עודד   - ‏27/‏06/‏2010 14:23 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות