בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
פוריות ופריון

אוננות

למה יש לנו את הצורך והנזקקות הרגשית לאונן? מאת:יוסי קרמר
אוננות היא פעולה פיזית שמטרתה נעשית לשם הפורקן, מעצם ההגעה לאורגזמה, ומעצם ההנאה הרגשית שכרוחה בכך.
מעשה האוננות מאפשר לבן האנוש להשתחרר מהסבל שבו הוא נתון, שנוצר כתוצאה מגירוי מיני שבו הוא נתון.
האוננות היא פעולה עצמית שנעשית ללא אמצעי עזר, כמו בן/בת זוג.
מעשה האוננות הוא דפוס התנהגות אינסטינקטיבי שאיתו נולדנו, ושעובר מדור לדור, והוא מתעורר בנו בשלב מסוים בחיינו, כלומר גם הורינו נהגו היו או נוהגים לאונן.

האוננות נעשית שלא לשם הרבייה.
אצל האישה מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי והצורך לאוננות נעשה במגע עם הפות ו/או הדגדגן.
אצל הגבר מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי והצורך לאוננות נעשה במגע עם הפין.
האוננות היא אינה חטא.
האוננות היא אינה דבר שלילי.
אין צורך להיות מובכים מעצם האוננות, כלומר האוננות אינה צריכה לטמון בחובה רגשי אשם.
רצוי לדבר על הנושא ולא להדחיק.
הדחקה של הגירוי המיני והצורך והנזקקות לאוננות גורמת לסבל.

למה יש לנו את הצורך לאונן וליהנות ?
כדי לענות על השאלה הזו, קודם כל צריך להבין מה מהות ומטרת קיום יחסיי המין?

מהות ומטרת קיום יחסיי המין היא להביא תינוק לעולם.
הגבר מייצר את הזרע בגופו הפיזי, והאישה מייצרת את הביצית בגופה הפיזי, ומטרת המפגש בין הביצית והזרע לאחר קיום יחסיי המין הוא ביצירת הוולד ברחמה של האישה, וזה יעודנו בחיים בעת קיום יחסיי המין, וזהו הרציונאל, כלומר זו פעולה עניינית.
אבל, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, בני האנוש חיים ומפעילים את גופם הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים, גורמים לבן האנוש להתנהג בהתאם לרגשותיו, ולפעול בהתאם לצרכים הרגשיים שלו מתוך אינסטינקט ופעולת ההתנהגות היא אוטומטית.

כלומר, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, גורם לכך שבן האנוש רוצה להרגיש ולחיות את חייו אך ורק עם הרגשות הפנימיים שגורמים לו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שימחה, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד, והעיקר שלא להרגיש את אותם הרגשות שגורמים לו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדות, דיכאון, ייאוש, כעס, ועוד.
הרגשות הפנימיים הם הורמונים, כימיקלים שאנחנו מיצרים בגופנו הפיזי שגורמים לנו למצבי הזיה ויצירת מציאויות שהן אשליה.
הרגשות הפנימיים מסממים אותנו.
נרקומן מזריק את הסם באמצעות מזרק לווריד, בן האנוש שרוצה להרגיש מייצר את הרגשות, את הסם בתוך גופו הפיזי, ואז הוא מכניס את עצמו למצבי הזיה.
אורח חיים שכזה שבמהותו ומטרתו היא החיפוש המתמיד והאובססיבי אחר ההרגשה הטובה ולא ההרגשה הרעה, גרם לבן האנוש לחפש לעצמו את הפולחן הרגשי.
הפולחן הרגשי מאפשר לבן האנוש להרגיש טוב, ולהשתחרר מההרגשה הרעה.
הפולחן הרגשי מלווה באורח החיים של המין האנושי והוא קיים בכל תחום ותחום בחיים.
אחד מהאמצעים לפולחן הרגשי הוא האוננות.
כאשר בן האנוש מאונן והוא מגיע לפורקן, לאורגזמה הפעולה מאפשרת לו ליהנות, כלומר להרגיש טוב עם עצמו, במעשה זה בן האנוש משתחרר מההרגשה הרעה שאותה הוא לא רוצה להרגיש, פעולה זו נעשית אם במודע או שלא במודע.
כאשר בן האנוש צריך וזקוק לאוננות בעיקר בגלל שהוא מגורה מינית, והוא אינו מודע למהות ומטרת מעשהו הוא עדיין חי באופן אינסטינקטיבי ופועל באופן אוטומטי.
ברגע שבן האנוש מבין את מטרת מעשהו שנובע מעצם הצורך והנזקקות הרגשית שלו לאונן וליהנות, ולהגיע לפורקן, לאורגזמה הוא מודע למעשיו.
שלב מתקדם יותר בתהליך ההתפתחות יהיה כאשר בן האנוש ילמד להרגיע את עצמו מינית רגשית, מעשה זה יאפשר לו להיפטר מהצורך והנזקקות הרגשית במעשה האוננות.
האוננות היא גם שלב התנהגותי, כאמצעי עזר לחקירה, למידה והתפתחות אישית.
האוננות מאפשרת לנו ללמוד ולהכיר את זהותנו המינית.
האוננות היא שלב שעוזר לבן האנוש להתחבר לעצמו, לזהותו האמיתית, כי באנו לעולם כאשר אנחנו מנותקים מזהותנו האמיתית.
באנו לעולם כאשר אין באפשרותנו להבין את המציאות האמיתית.

מה קורה לבן האנוש שמאונן?
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי האנושי.
התודעה מאפשרת לבן האנוש לדמיין.
כאשר בן האנוש מאונן, הוא מדמיין, מפנטז שהוא מקיים יחסיי מין עם בן/בת זוג או יותר בדמיונו, מה שלא קורה לו במציאות האמיתית.
כאשר בן האנוש מדמיין, מפנטז שהוא מקיים יחסיי מין, הוא מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית לעולם הדמיון.
כלומר, הדמות הדמיונית בתודעתו של בן האנוש היא לא הוא.
דמיון זה לא המציאות האמיתית.
הדמיון מאפשר לבן האנוש מבחינה פיזית להגיע לפורקן, לאורגזמה וליהנות.
צריך לזכור שכאשר בן האנוש מאונן ומכניס את עצמו לעולם דמיוני, למציאות דמיונית, הוא מתנתק מהמציאות האמיתית שבה הוא חי.
האוננות היא אמצעי להשתחרר מהסבל הפיזי שנתון בו בן האנוש שמגורה מינית, שהוא בעיקר רגשי, והפורקן עצמו עוזר לו להשתחרר מהסבל.
לכן, רצוי שלא להגיע למצב שבו סובלים, ואז לא יהיה את הצורך באוננות.

מהו הנזק שבאוננות?
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, בן האנוש אינו יודע מהי זהותו האמיתית, והוא גם אינו יודע לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי באופן ברור.
כתוצאה מכך, כאשר בן האנוש מאונן והוא נעזר, משתמש באפשרות שלו לדמיין, לפנטז הוא מתנתק מהאני העצמי שלו מזהותו האמיתית, הבעיה היא שהוא אינו יודע לאיזו דמות לחזור ולהתחבר אליה, כיוון שהוא אינו יודע מהי זהותו האמיתית.
האוננות יוצרת קונפליקט פנימי, ניגוד פנימי בתודעתו של בן האנוש.
הדבר הנוסף הוא שיהיה לו קשה מאד לחזור למציאות האמיתית שבה הוא חי, כי גם כך עוד לפני האוננות הוא לא תרגם את המציאות שבה הוא חי באופן הברור לו, האמיתי.
כאשר בן האנוש מאונן ומגיע לפורקן, לאורגזמה ולהנאה שכרוחה מכך, גופו נחלש מעצם האוננות, טמפרטורת הגוף שלו משתנה, הנשימות משתנות, ישנם הפרעות שינה ועוד.
כלומר, כל תפקוד הגוף הפיזי של מי שמאונן יוצא מהתפקוד המאוזן והיציב שלו הוא זקוק כדי לפעול באופן הבריא.
מצב כזה יוצר בלבול אצל בן האנוש שלאחר האוננות, כי גם כך הוא לא יודע ברמת המודעות שלו כיום, מהו התפקוד המאוזן והיציב של הגוף הפיזי האמיתי שלו.
מצב זה גורם לכך שבן האנוש מחליש את עצמו פיזית, מחליש את המערכת החיסונית שלו, חושף את עצמו למחלות, ולכל אותן תופעות פיזיולוגיות שנובעות מכך.
ואם בנוסף לכך אורח החיים של בן האנוש הוא אינו רגוע ושלוו, בן האנוש יכול לפגוע בבריאותו.
רק כאשר בן האנוש הוא רגוע, הוא מחובר לעצמו, לזהותו האמיתית, ואז אין לו את הצורך באוננות, והיכולת שלו לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי נעשית באופן ברור יותר.

יחסיי מין:
קיום יחסיי המין הוא בסדר העדיפויות הראשון והחשוב במעלה, כיום לבן האנוש.
אחד מהקריטריונים מהחשובים ביותר מכל השאר בבחירת בן/בת הזוג הוא המשיכה המינית הרגשית.
צריך לזכור שכאשר בן האנוש מקיים יחסיי מין לשם ההנאה הוא משתמש, מנצל את בן/בת הזוג שלו כדי להגיע לפורקן, לאורגזמה ולהנאה המקסימאלית שלו.
פעולה זו היא צורך ונזקקות רגשית מינית, אישית, אגואיסטית ואינטרסנטית של כל אחד/ת מהצדדים שמקיימים יחסיי המין לשם ההנאה.
חשוב להבין זאת, כדי שלא להגיע למצב במערכת היחסיים של האשמות הדדיות, וזאת כתוצאה מחוסר ההבנה האישית, האינדיבידואלית והאינטרסנטית במערכת הזוגית המינית הרגשית, האמוציונאלית, שהיא אינה רציונאלית ושהיא אינה עניינית.
דבר נוסף הוא, שאם הבסיס למערכת זוגית שהמהות והמטרה שלה היא מעצם קיום יחסיי המין של הנאה אחת מהשני, והקריטריון הראשון במעלה הוא ההנאה הרגשית מקיום יחסיי המין, חשוב לזכור שהרגשות משתנים, ואף נחלשים ולפעמים מסתיימים, מה שעלול לגרום להתפרקותה של הזוגיות.
כאשר אין את היכולת להגיע לסיפוק מיני בעזרת או באמצעות בן/בת הזוג, גורם הדבר בצורך בלאונן, כאשר מגורים מינית רגשית ולא נמשכים לבן/בת זוג.
כתוצאה מכך שהכל סובב סביב הפולחן המיני הרגשי, האנשים משדרים, אם במודע או שלא במודע את התשוקה, התאווה והיצרים שבהם, אם הדבר נעשה עם החבר/ה בזוגיות, בחברה שבה אנחנו חיים, דבר שנמצא גם בכל אמצעי תקשורת האפשריים, בקיצור בכל מקום שסובב אותנו.
החיפוש אחר הריגוש כדי ליהנות מקיום יחסיי מין גורם לנו לרצות יותר ויותר, ולקיים יחסיי מין עוד ועוד, וזהו מרוץ אין סופי.
מרוץ אין סופי זה מחליש, ואף מתיש.
לכן, הגירוי המיני אצל רוב אם לא כל האנשים נמצא באופן תמידי.
לכן, הצורך להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני הוא תמידי.
הצורך הוא להשתחרר מהסבל, מעצם היותנו מגורים מינית.
מציאות כזו מגבירה את הצורך באוננות.
האוננות יכולה להתבצע בכל גיל, כמובן שבהתאם לכשרות הפיזית של בן האנוש.


מסקנה:
אוננות היא צורך קיומי עבור בן האנוש, כדי להרגיש טוב ולא להרגיש רע.
מטרת האוננות היא ליהנות ולהגיע לפורקן, לאורגזמה.

סיכום:
אוננות זהו פולחן רגשי מיני אישי.
כדי להגיע לפורקן, לאורגזמה ולהנאה המקסימאלית בן האנוש מדמיין, מפנטז לעצמו שהוא נמצא במציאות מסוימת ומאונן.
כאשר בן האנוש מדמיין, מפנטז לעצמו ומאונן הוא מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית.
כאשר בן האנוש מתנתק מזהותו האמיתית, ומדמיין ומלפנטז כדי לאונן, היכולת שלו לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי ולחזור אליה נעשה באופן שהוא אינו ברור.

המסר במאמר:
שלב התפתחותי מתקדם יותר, יהיה שלב שבו בן האנוש ילמד להרגיע את עצמו.
הרוגע הפנימי יגאל אותו מהייסורים הפנימיים, שהגורם העיקרי לכך הם הרגשות הפנימיים.
הרוגע הפנימי יאפשר לבן האנוש להיגמל מהצורך והנזקקות הרגשית שלו לאונן.
הגירוי הרגשי המיני גורם לסבל, ולא מאפשר את הרוגע הפנימי.
פעולת האוננות מאפשרת לבן האנוש להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני, שממנו הוא סובל.

כאשר אומרים ו/או כותבים אל תשפוך את זרעך לחינם, כנראה שלא מבינים את המשמעות שנובעת מכך.
כלומר, המשמעות היא תמשיך לסבול, רק אל תשפוך את זרעך לחינם.
לכן, רצוי לאונן ולהשתחרר, ולא לסבול, להבנתי ומניסיוני האישי.

יוסי קרמר - מלווה להתפתחות אישית.
לבלוג שלי - http://yosikramer.cafe.themarker.com/
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון - 04-8224276.
טלפון + פקס - 04-8224275.
באדיבות אתר מאמרים
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  במרכז מצויין לגוף מעולה לנפש מעסה בכיר רב תחומי עם תודעת שרות גבוהה
gavriel   - ‏15/‏07/‏2012 11:40 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות